המערכה האווירית שמנהלות ארצות הברית וישראל נגד איראן היא הרבה יותר ממבצע צבאי; מדובר בניסוי אסטרטגי רחב היקף הבוחן את קצה גבול היכולת של כוח אווירי מודרני. האינטנסיביות של התקיפות חסרת תקדים: בתוך ארבעה ימים בלבד הותקפו למעלה מ-3,000 מטרות איכות, הושמדו או ניזוקו עשרות כלי שיט איראניים, וחטיבות טילים שלמות הוצאו מכלל פעולה. המבצע נשען על עשרות שנים של תכנון מדוקדק ועל היכולת להפעיל עוצמה א-סימטרית מול מדינה גדולה ומורכבת, כך דווח היום (שני) ב"בוול סטריט".

אחד המאפיינים הבולטים של המערכה הוא הסנכרון המלא בין חיל האוויר הישראלי לפיקוד המרכז האמריקני. המבצע זכה לכינוי "המלחמה באנגלית" בשל השפה המשותפת, חלוקת העבודה המדויקת והשימוש המסיבי ביכולות תדלוק אווירי אמריקניות.
לראשונה, ישראל נשענת באופן נרחב על מטוסי התדלוק של ארה"ב, מה שאפשר למטוסי הקרב הישראליים להטיל כ-6,000 חימושים בטווחים ארוכים במיוחד – יכולת שעד כה הייתה שמורה למעצמות על בלבד. שיתוף הפעולה הזה יצר "מטרייה אווירית" שביטלה כמעט לחלוטין את מערכי ההגנה האיראניים המיושנים.

ההצלחה המבצעית המרשימה אינה מקרית. מומחים צבאיים מציינים כי המערכה נשענת על "20 שנה של הכנה מושגית ומבצעית". ישראל השקיעה משאבים בלתי פרופורציונליים בחיל האוויר שלה, המפעיל כ-320 מטוסי קרב מתקדמים, במטרה לייצר מענה ייחודי לאיום האיראני. העליונות המודיעינית שנבנתה בעמל רב מאפשרת למטוסי ה-F-35 וה-F-15 לפעול בשמי איראן כמעט ללא הפרעה, תוך השמדת מפעלי טילים, משגרים ותשתיות אסטרטגיות בדיוק כירורגי.
לצד ההישגים הטכנולוגיים, ה-WSJ מעלה תהיות אסטרטגיות כבדות משקל לגבי היכולת להשיג הכרעה פוליטית מהאוויר בלבד. היסטוריונים צבאיים מדגישים כי בעוד שכוח אווירי יכול לשתק יכולות צבאיות, קשה מאוד לגרום לשינוי משטר או להכנעה של אומה בת 92 מיליון תושבים ללא נוכחות קרקעית או מהלכים מדיניים משלימים.

"המערכה האווירית יכולה לקנות זמן ולהשמיד יכולות, אך היא אינה יכולה להכתיב את התוצאה הסופית של המלחמה", מסבירים המומחים. השאלה הניצבת בפני וושינגטון וירושלמי היא האם להסתפק בהחלשת איראן או לחתור לשינוי יסודי במאזן הכוחות האזורי.
המבצע עושה שימוש נרחב בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בארסנל המערבי. בין היתר, נעשה שימוש בפצצות חודרות בונקרים להשמדת מתקנים תת-קרקעיים ובמערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות ששיתקו את מכ"מי האויב. היכולת לתקוף מטרות רבות בו-זמנית בנקודות שונות ברחבי איראן יצרה הלם במערכת הפיקוד והשליטה האיראנית, שנראית חסרת אונים אל מול השילוב של המודיעין הישראלי והעוצמה הלוגיסטית האמריקנית.

בסיכומו של דבר, המערכה הנוכחית היא המבחן הגדול ביותר של הדוקטרינה האווירית המודרנית. בעוד שמטוסי הקרב ממשיכים להמריא מבסיסים בישראל ובאזור, העולם עוקב בדריכות אחר השאלה: האם העוצמה מהשחקים תצליח לשנות את פני המזרח התיכון, או שמא נגלה שוב שלכוח האווירי יש גבולות ברורים במבחן התוצאה המדיני.
