accessibility-icon
share-icon
צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90
צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90

מרגע השיגור לישראל ועד היירוט: כך מתנהל הקרב נגד הטילים

אפרת ברינר

אפרת ברינר

יט אדר ה'תשפו (08.03.26)

7

48

like

0

dislike

בזמן שהטילים הבליסטיים עושים את דרכם מאיראן לישראל, בתוך מרכזי ניהול היירוטים ובמתקני המכ"ם המבוצרים מתנהל קרב מוחות וטכנולוגיה • נגדת בסדיר הממונה על המכ"ם וקצינה במערכת ה"חץ" מספרות על הלילות הלבנים, תחושת האחריות הכבדה והתחקירים המעמיקים שאחרי כל אירוע: "הציבור בוטח בנו, אבל ההגנה אף פעם לא הרמטית"


רוצה שנקריא לך?

מגישים

בעוד שמטוסי חיל האוויר פועלים בשמי האויב, כאן בישראל, קו ההגנה האחרון מופקד בידיהם של אנשי מערך ההגנה האווירית. שוחחנו היום (ראשון) עם שתי נשים, המשרתות בשני קצוות של אותו תהליך קריטי, מספקות הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של מכונת היירוט של צה"ל.

סוללות נגד טילים יורים טילי יירוט לעבר טילים בליסטיים ששוגרו מאיראן, כפי שנראה מעל תל אביב, במהלך המלחמה עם איראן וירי טילים מתמשך לעבר ישראל, 5 במרץ 2026.
maximize-image
images-count3+
טילי יירוט, שאגת הארי | צילום: חיים גולדברג, Flash90

עבור א', נגדת הממונה על המכ"ם, המלחמה היא בראש ובראשונה מאבק טכנולוגי נגד השעון. "אני מפקדת על החיילים שהוכשרו כטכנאים," היא מסבירה. "התפקיד שלנו הוא לדאוג להשמשה מלאה של המכ"ם 24/7. זה אומר ניטור רציף, תיקון תקלות בזמן אמת והבאה של המערכת תמיד לנקודה הכי טובה שלה. אנחנו עובדים עליו ודואגים לו באופן שוטף".

א' מתארת מסירות יוצאת דופן של צוות הטכנאים: "עבדנו על המכ"ם באופן רציף, בין אם זה בצהרי היום ובין אם זה ב-4 לפנות בוקר. נשארנו שבתות שלא שלנו רק כדי להביא אותו לאופטימליות שיא. זה הפך לפרויקט רגיש מבחינה אישית עבור כולם, מעבר לשירות ולצורך. כולם נורא מחוברים אישית למערכת הזאת". לדבריה, הקשר האישי למערכת הוא שמייצר את התוצאות בשטח: "ככל שנשקיע יותר בהחזקה עכשיו, ככה נקטוף את הפירות באירועי אמת".

maximize-image
images-count3+
יירוט, ארכיון | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

ברגע שהמכ"ם מזהה איום, הנתונים עוברים למרכז ניהול היירוטים (המנ"י), שם נמצאת א', קצינה בדרגת סרן המשמשת כקצינת זיהוי במערכת ה"חץ". "המערכת מורכבת מכמה מכלולים", מסבירה א'. "יש את מכלול הגילוי, ויש את מרכז ניהול היירוטים ששולט על הכל. שם מתקבלות ההחלטות מרגע שיגור הטיל באיראן ועד רגע העיבוד".

כקצינת זיהוי, א' נמצאת בצומת קבלת ההחלטות: "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה כחלק מהגנה רב-שכבתית, ומקבלים החלטה על מה התוכנית הנכונה ליירט את אותו האיום. זו תחושת אחריות עצומה. אני בצבא מ-2019 והשתתפתי בכל סבב אפשרי מה-7 באוקטובר. שמנו הכל בצד – לימודים, עבודה ומשפחות – כדי להתמקד במשימה אחת: להגן על המדינה".

maximize-image
images-count3+
יירוט, ארכיון | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

למרות אחוזי היירוט הגבוהים, הלוחמות אינן מתעלמות מהרגעים הקשים: "לפעמים יש גם תחושות קשות, כמו תחושות כישלון אחרי אירועים קשים ונפילות", משתפת קצינת הזיהוי א'. "אנחנו מבינים שעם ההצלחות מגיעים גם כישלונות. כל אירוע מסתיים בתחקיר מעמיק, מקצועי ותפעולי. אנחנו מתחקרים הכל לעומק".

עבור הנגדת א', כל יירוט מוצלח הוא זריקת מוטיבציה: "לראות איך המערכת שטיפלת בה במו ידיך פועלת – זה גאווה ומעלה את המוטיבציה פי שלושה. זה כיף לדעת שמה שאת עובדת עליו ביום-יום, לא משנה באיזו שעה, בסוף בא לשימוש ועוזר להגן על כלל מדינת ישראל".

maximize-image
images-count3+
יירוט, ארכיון | צילום: דובר צה"ל

בסיום השיחה, לשתי הנשים יש מסר ברור לציבור הישראלי: "זה משמח שאנשים בוטחים בנו, אבל חשוב לזכור: ההגנה אף פעם לא הרמטית", מזהירה הנגדת א'. "חשוב מאוד להמשיך להישמע להוראות פיקוד העורף, להיכנס לממ"ד ולא לסמוך על המערכות בעיניים עצומות. תמשיכו להתמגן ולשמור על עצמכם".

הקצינה א' מסכמת: "אנחנו יחידה לוחמת שמשלבת את כל האוכלוסייה מכל החברה הישראלית – נשים, גברים, אנשי קבע ומילואים. כאישה וכלוחמת, אני גאה בפעילות שלנו להגנת אזרחי המדינה".

עקבו אחרינו גם ב-Google News