הפלת המשטר באיראן תוביל להתעצמות ישראל על חשבון טורקיה. אנקרה רואה בזה איום אסטרטגי על מעמדה האזורי ועל האיזון הגיאו-פוליטי במזרח התיכון. השלכות הפלת המשטר באיראן בהובלת ארצות הברית וישראל מעלות חששות כבדים בקרב המשטר הטורקי, דבר העולה מתוך הערכה מודיעינית באנקרה.
4+דו"ח חדש שחובר על ידי האקדמיה הלאומית למודיעין בטורקיה על מלחמת ישראל בת 12 הימים עם איראן, מציע כי אנקרה חייבת לנקוט במערכת מקיפה של צעדים, החל מחיזוק ההרתעה הצבאית שלה ועד לבניית ארכיטקטורת ביטחון לאומית חדשה, על מנת להסתגל לשינויים האחרונים בלוחמה המודרנית.
הדו"ח מצביע על דאגה גוברת בקרב הנהגת טורקיה מפני תרחיש של קריסת המשטר באיראן בעקבות התקיפה האמריקאית והישראלית והמשך הלחץ הצבאי על טהרן. לפי ההערכה, אנקרה רואה בהתפתחויות האחרונות איום אסטרטגי על מעמדה האזורי ועל האיזון הגיאו-פוליטי במזרח התיכון.
הוא גם קורא לביצוע רפורמות מיידיות במערכות ההתרעה המוקדמת של אנקרה, לבניית מקלטים וממליץ על צעדים נוספים כדי להתמודד עם פעילויות ריגול פוטנציאליות המכוונות נגד מגזר הביטחון והתעשייה של טורקיה. למרות שטורקיה ביצעה השקעות משמעותיות בתעשיית הביטחון שלה בשני העשורים האחרונים, הדו"ח מדגיש כי נותרו פערים בולטים.
4+לפי ההערכה באנקרה, המשך הלחץ על איראן והאפשרות להפלת המשטר בטהרן אינם בהכרח משרתים את האינטרסים הטורקיים. החשש המרכזי הוא משינוי עמוק במאזן הכוחות האזורי: התחזקות ישראל, התעצמות הכורדים, והיחלשות ההשפעה הטורקית במזרח התיכון.
הדו"ח מציין כי הצלחת התקיפה נגד איראן ללא יכולת ממשית של אנקרה למנוע אותה מחזקת מאוד את מעמדה האזורי של ישראל. מבחינת ההנהגה הטורקית, המהלך להפלת המשטר האיראני עלול ליצור מציאות אזורית חדשה שבה ישראל הופכת לשחקן הביטחוני הדומיננטי ביותר במזרח התיכון.
לפי ההערכה באנקרה, למרות היריבות ההיסטורית בין טורקיה לאיראן, קיים אינטרס טורקי ברור למנוע התמוטטות שלטון האייתוללות. קריסה כזו עלולה להוביל לכאוס אזורי, לגלי פליטים גדולים ולשינוי מאזן הכוחות באופן שיפגע באינטרסים הטורקיים. הדאגה המשמעותית ביותר מבחינת טורקיה היא האפשרות שהכורדים ינצלו את הלחימה באיראן כדי לחזק את שאיפות העצמאות שלהם.
אם כוחות כורדיים בצפון איראן ובעיראק ישתפו פעולה עם ארצות הברית ועם גורמים נוספים להפלת המשטר בטהרן, הדבר עלול להוביל להקמת ישות כורדית רחבה יותר, תרחיש שאנקרה רואה כאיום ישיר על שלמותה הטריטוריאלית. הדו"ח מתייחס גם לפעילות ארגונים וגופים הנתמכים מטורקיה ברצועת עזה. אנקרה רואה בפעילות זו מנוף להשפעה אזורית ולביסוס מעמדה בעולם הסוני. אולם התחזקות ישראל בעקבות המערכה מול איראן עלולה לצמצם את מרחב הפעולה הטורקי גם בזירה הפלשתינית.
4+הערכת המודיעין מדגישה כי הפלת המשטר האיראני תיצור סדר אזורי חדש שבו הציר האיראני והשיעי נחלש, אך במקביל עלול להתחזק ציר פרו-אמריקאי בהובלת ישראל. במצב כזה, השפעתה של טורקיה במזרח התיכון, במיוחד בקווקז, בסוריה, בעיראק ובעזה, עלולה להצטמצם. אירועי ירי הטילים מצד איראן לעבר מדינות האזור, ובכללן גם לעבר מרחבים הסמוכים לטורקיה, לא נענו עד כה בתגובה צבאית משמעותית מצד אנקרה.
התנהלות זו משקפת בראש ובראשונה אינטרס טורקי ברור להימנע מהסלמה ישירה עם איראן ולהישאר מחוץ למעגל הלחימה המתפתח באזור. ממשלת טורקיה בראשות ארדואן בוחרת בשלב זה במדיניות של איפוק מחושב. אנקרה מעריכה כי העימות הנוכחי עשוי להחליש את איראן מבחינה צבאית ואזורית, תוצאה המשרתת גם את האינטרסים הטורקיים, וזאת מבלי שטורקיה תידרש לשלם מחיר מדיני או ביטחוני של מעורבות ישירה.
לטורקיה שיקולים אסטרטגיים נוספים: שמירה על קשרי מסחר ואנרגיה עם איראן, רצון למנוע התפתחות כאוס אזורי שיחזק גורמים כורדיים ויעודד שאיפות עצמאות, וכן שאיפה לשמר לעצמה תפקיד אפשרי כמתווכת אזורית בעתיד. המערכה מול איראן והמדיניות האמריקאית החדשה במזרח התיכון מדגישות פער הולך וגדל בין השפעתו האזורית של ארדואן לבין מרכזיות ההחלטות של הנשיא טראמפ.
4+למרות מערכת יחסים אישית חמה יחסית בעבר והמחמאות שהעניק טראמפ לארדואן, בפועל ההתפתחויות האחרונות מצביעות על היחלשות יכולת ההשפעה של אנקרה על מהלכים אסטרטגיים באזור. המהלך האמריקאי והישראלי נגד איראן התקבל בעיקר בוושינגטון ובירושלים, כאשר טורקיה כמעט ואינה שחקן משפיע בתהליך קבלת ההחלטות. עבור ארדואן מדובר בפגיעה במעמד שטורקיה ניסתה לבנות במשך שנים כמתווכת אזורית וככוח מרכזי בין המערב לעולם המוסלמי.
בעבר טראמפ נהג להחמיא לארדואן ואף כינה אותו "מנהיג חזק", אך בפועל המדיניות האמריקאית לא הותאמה לאינטרסים הטורקיים במלואם, במיוחד בסוגיות כמו הכורדים בסוריה והלחץ על איראן. אחת הסוגיות המרכזיות שבהן אנקרה חשה חוסר שליטה היא התמיכה האמריקאית בגורמים כורדיים באזור. מבחינת טורקיה, התחזקות גורמים כורדיים בצפון סוריה או באזורים כורדיים באיראן ובעיראק עלולה לעודד שאיפות עצמאות, בעוד שארצות הברית רואה בהם לעיתים שותפים טקטיים.
הפעולה נגד איראן והעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין וושינגטון לירושלים מחזקות את מרכזיותה של ישראל במערך האזורי החדש. הדבר מצמצם את יכולתה של טורקיה להציג את עצמה ככוח מוביל או כמתווך מרכזי במזרח התיכון. ארדואן שואף למצב את טורקיה כמעצמה אזורית עצמאית, אולם כאשר החלטות אסטרטגיות גדולות מתקבלות על ידי ארצות הברית וישראל, מרחב התמרון של אנקרה מצטמצם.
לסיכום, במאבק ההשפעה על מדיניותו של טראמפ במזרח התיכון מסתמנת מציאות ברורה: ידו של ראש הממשלה נתניהו על העליונה מול ארדואן. בעוד אנקרה ניסתה לבלום או לרכך מהלכים נגד איראן, הציר וושינגטון וירושלים הוביל את קבלת ההחלטות בפועל. התוצאה היא התחזקות מעמדה האסטרטגי של ישראל והיחלשות יכולתה של טורקיה להשפיע על סדר היום האזורי.
4+במילים פשוטות, כאשר נקבע עתיד המזרח התיכון, וושינגטון מקשיבה יותר לירושלים מאשר לאנקרה. בהערכת המצב הכוללת, ניתן להניח כי טורקיה תמשיך במדיניות של הימנעות מעימות ישיר עם איראן, תוך ניסיון לנצל את היחלשותה האזורית של טהרן לשיפור מעמדה האסטרטגי בזירות כמו סוריה, הקווקז ועזה. לפיכך, מומלץ לעקוב מקרוב אחר התנהלות טורקיה ולהיערך לאפשרות כי בטווח הבינוני תנסה אנקרה למנף את תוצאות העימות כדי להרחיב את השפעתה האזורית.
התנהלותה של טורקיה עשויה להתרחב גם לסביבת קפריסין, שספגה פגיעת טילים מאיראן, ויוון שהתייצבה לסייע לה בכוח צבאי מגן. פעולות אלו עלולות להתנגש ישירות עם האינטרסים הישראליים באזור כולו ולחמם את האווירה בין המדינות. היחסים האישיים בין טראמפ לארדואן אמנם היו חיוביים יחסית, אך במבחן המציאות הגיאו-פוליטית ההחלטות האמריקאיות ממשיכות להיקבע לפי אינטרסים רחבים של וושינגטון מול ירושלים בעיקר. כתוצאה מכך, יכולתו של ארדואן להשפיע על מהלכים אזוריים מרכזיים, במיוחד בסוגיית איראן והכורדים, מוגבלת יותר מכפי שטורקיה הייתה רוצה להציג.
