בזמן שכולנו עוקבים אחר הדיווחים על מבצע "שאגת הארי", יהיה מעניין להסתכל על איראן מזווית קצת אחרת. מעבר למתיחות הביטחונית, מדובר במדינה ענקית עם נופים וטבע שרובנו לא באמת מכירים. האמת היא שעם איך שהדברים מתפתחים עכשיו, מי יודע, אולי עוד יצא לנו לבקר שם מתישהו בקרוב לטיול אמיתי. עד שזה יקרה, הנה כמה מהמקומות הכי יפים שיש לאיראן להציע.
באדאב-א-סורט: הטרסות שצבועות בחלודה
במחוז מזנדראן הצפוני נמצאות טרסות סלע בצבע חלודה שחוצות את ההרים. אלו בריכות מדורגות שנוצרו במשך אלפי שנים מזרימה של מעיינות מינרליים חמים. הריכוז הגבוה של תחמוצת ברזל צובע את הכול בכתום-אדום חלומי. המקומיים טוענים שלמים המלוחים האלה יש סגולות מרפא.

הר דמאוונד: הגג של המזרח התיכון
במרחק של כ-60 קילומטרים מטהראן, מתנשא הר הגעש לגובה של 5,671 מטרים. הוא הגבוה ביותר במזרח התיכון והוא מככב בכל אגדה ופואמה פרסית עתיקה. עבור האיראנים הוא סמל לאומי, ועבור המטפסים הוא אתגר שדורש בין יומיים לחמישה ימי ניווט בין מעיינות חמים לסלעים וולקניים.

דאשט-א לוט: החולות שמרגישים כמו מאדים
בדרום-מזרח המדינה נמצא מדבר לוט. הסופות שם יוצרות רכסי חול גליים שנראים כאילו נלקחו מכוכב לכת אחר. לפי נאס"א, זהו אחד המקומות החמים ביותר על פני כדור הארץ – בשנת 2005 נמדדו שם 70.7 מעלות צלזיוס.

אגם אורמיה: האגם שהפך לאדום
בין מזרח למערב אזרבייג'ן שוכן אגם אורמיה. פעם הוא היה אגם המים המלוחים הגדול במזרח התיכון, אבל בגלל חקלאות לקויה ובצורת הוא איבד 90% מהנפח שלו. המלח שנשאר גרם לאצות מסוימות לצבוע את המים באדום בוהק, מה שיצר מראה סוריאליסטי של "אגם דם".

מפל מארגון: הנחש שזורם מהסלע
מערבית לעיר שיראז, נמצא מפל מארגון. גובהו 60 מטרים והוא נקרא כך בגלל צורת הזרימה שלו שמזכירה נחש. המים פורצים מתוך קירות הסלע עצמם ולא מנהר שזורם מעל, מה שהופך אותו לאחד המפלים הייחודיים בעולם.

למרות המציאות המורכבת שבה אנחנו נמצאים כרגע, אפשר לקוות שבעתיד המזרח התיכון יהיה מקום תיירותי גם לנו. עד שזה יקרה, נמשיך להתרשם מהמקומות האלו מרחוק ובעיקר נשמור על עצמנו.
