עכשיו זה רשמי: המילים שחיכינו לשמוע מהדהדות כעת בכל העולם, ואפילו בתקשורת באיראן נאלצים להודות באמת: המנהיג העליון, עלי חמינאי, חוסל.חמינאי, האיש שהגדיר את עצמו כצורר היהודים של דורנו, כבר לא נמצא כאן. הוא חוסל בתקיפה המשולבת והעוצמתית של הבוקר, בפעולה משותפת של כוחות ישראלים ואמריקנים שהוכיחה כי אין מקום בטוח למבקשי רעתנו.
כשאנחנו מביטים בתמונתו של האיש הזה, עלינו להבין את גודל השעה: הוא כבר איננו. מותו אינו אירוע נקודתי, אלא חוליה משמעותית – אולי המשמעותית ביותר – בשרשרת ארוכה של חיסולים. הוא מצטרף לרשימה ההולכת ומתארכת של שונאי ישראל ומנהיגי טרור שבאנו איתם חשבון במהלך השנתיים וחצי האחרונות, מאז אותו בוקר שחור של השבעה באוקטובר.
לחיסול הזה יש משמעות אדירה וגדולה. נכון, זה עדיין לא סוף הסיפור המלא, והמערכה עדיין נמשכת, אבל אין ספק שזהו חלק ופרק נכבד מאוד באירוע ההיסטורי שאנו חיים בתוכו. הראש נכרת, והמסר ברור: נצח ישראל לא ישקר.
