במשך חודשיים שלמים, תחת מעטה כבד של חשאיות, התגבשה בקומה ה-14 בקריה בתל אביב תוכנית התקיפה המורכבת ביותר שידעה מערכת הביטחון מזה עשורים. המבצע, שזכה לשם "שאגת הארי", הוגדר על ידי גורמים המעורבים בתכנון כ"מורכב פי כמה ממבצע 'עם כלביא'". ההנחה בחדר הייתה ברורה: קשה להפתיע את האויב פעמיים – ולכן נדרשה הונאה אסטרטגית רחבת היקף.

המרכיב המרכזי בתוכנית ההונאה היה, באופן צפוי למדי, המשא ומתן המדיני. בעוד הקהילה הבינלאומית עסוקה בפרטי הטיוטות שהעבירה ארה"ב, בישראל השתמשו בשיחות הללו כמיסוך להכנות המבצעיות.
ראש הממשלה נתניהו ניהל באופן אישי את הקשר מול הממשל בוושינגטון, בעוד שר הביטחון כץ הוביל את נוהל הקרב מול צמרת צה"ל ומערכת הביטחון. שם הקוד שניתן להיערכות המבצעית הכוללת היה "אריאל".

המפגשים הדיסקרטיים של "הרביעייה"
במרכז הדרמה עמדה קבוצה מצומצמת מאוד של שותפי סוד, שכונתה "הרביעייה": ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר הביטחון, ישראל כץ, הרמטכ"ל אייל זמיר וראש המוסד דדי ברנע.
במשך חודשיים נפגשו הארבעה תוך שמירה על דיסקרטיות גבוהה, ללא הדלפות וללא מעורבות של פורומים רחבים. רק בשלבים המאוחרים של התכנון, נחשפו לפרטים ראש אמ"ן וראש אמ"ץ, כדי להתחיל בתיאום הירידה לביצוע.

המבצע לא עבר ללא טלטלות. במקור, התקיפה הייתה אמורה לצאת לפועל כבר לפני שבוע, אך משיקולים מבצעיים שונים הוחלט על דחייה של שבעה ימים בדיוק.
בנוסף, כדי למקסם את אלמנט ההפתעה ולשבור את הציפייה של האויב למתקפה לילית סטנדרטית, הוחלט להקדים את שעת השין: במקום תקיפה בחסות החשיכה בשעות הערב, המטוסים והטילים הופעלו בשעות הבוקר המוקדמות, כשהצד השני בטוח ש"הסכנה חלפה" עם עלות השחר.

לאן הולכים מכאן? במערכת הביטחון נערכים כעת ל"מינימום של מספר ימי לחימה עצימים ואינטנסיביים מאוד". התקיפה המסיבית בבוקר הייתה רק יריית הפתיחה במהלך שנועד לשנות את פני האזור..
