זהו זהו זהו – עד כאן! לוסי אהריש טוענת שמי שיציל את המדינה הם הערבים. איזה ערבים אתם שואלים? אלה שעוסקים ברצח בתוך המגזר? אולי נציגי המגזר שדואגים לעצמם ואת כספי הציבור העלימו לכיסים צדדיים?
4+או שמא את מדברת על נציגי הציבור שלך שמסרבים לגנות את טבח השבעה באוקטובר, אלה שרוצחים כחלק מהמסורת הלא מפוארת על רקע כבוד המשפחה או שאולי אלה שדוגלים בתאוריית 'נמות ולא נתגייס' ואוהבים רק לקחת מהמדינה ולא תורמים בכלום?
ובכן, כל התשובות נכונות!
האישה שברחה מהתרבות של עצמה ואמרה את זה בפה מלא, באה להתסיס. היא לא באה להיות לוחמת צדק, היא שונאת את הימין "של נתניהו" והשנאה ניכרת היטב. לוסי אהריש, אי אפשר להמשיך עם האש ואז עם הדמעות.
4+אי אפשר לעמוד מול מצלמות, להשתמש במילים שיודעות בדיוק איפה הכאב הלאומי הכי עמוק ואז להעמיד פני מופתעת כשהחברה מתפוצצת. אנחנו לא מטומטמים. אנחנו לא עיוורים. ואנחנו בטח לא ניצבים בהצגה המטופשת והמעייפת שלך. אה וכן, אין לנו שום כוונה לשתוק!
זו לא פליטת פה, זו לא אי הבנה, זה דפוס. אהריש נכנסת לזירה עם אמירות חדות, טעונות, מחושבות והיא יודעת שהן יפוצצו את הרשת. ואז כשהסערה מגיעה הסכסכנית/הבכיינית מחליפה טון.
4+פתאום זה "הסתה", פתאום זו "רדיפה". פתאום כולם אשמים חוץ ממי שבחרה להצית אש. אנחנו אחרי שנים של טרור, מלחמות, שכול, פחד ברחובות וזה נגמר. היהודים כבר לא מפחדים מהערבים ובטח לא ממך.
החברה הישראלית מתוחה עד הקצה ובמצב כזה כל מילה היא אחריות. מי שרוצה להיות דמות ציבורית שישא באחריות ציבורית. מי שרוצה להיות קול מוביל שיבין שמילים הן לא צעצוע. את לא יכולה להבעיר ואז לדרוש חסינות.
את לא יכולה להקצין ואז לצעוק "שונאים אותי"
את לא יכולה לשחק באש ואז להיבהל מהעשן. הציבור עייף מהמופע שלך אבל אין לו כוונה לשתוק. על כל אמירה מתסיסה שלך תקבלי בומרנג! הציבור עייף מדרמות לא אמינות, עייף ממניפולציות רגשיות עטופות בסיסמאות גדולות ואם נדמה לך שהאסטרטגיה הזו תוביל אותך קדימה, תסתכלי סביב.
כל נאום מתלהם מחזק גם את מי שמנגד. כל פרובוקציה מייצרת התגייסות נגדית. התבכיינת שהשכנים שלך משתפים פעולה עם המפגינים אז זה המקום להזכיר שהשכנים שלך יהודים וגם אם את ממש חביבה – הם נאמנים קודם כל ליהדותם.
4+זו לא מלחמה על קולות בקלפי, זו מלחמה על השפיות של השיח הציבורי ובמלחמה הזו אי אפשר להיות גם המצית וגם הכבאי. הציבור לא קונה יותר את המעבר המהיר מאש לדמעות ולא מתרשם מהחלפת תפקידים מול המצלמה.
רוצה הנהגה? תנהיגי, רוצה להיות גשר? תבני, רוצה להציל מדינה? תפסיקי לשחק בה, עד כאן.
