בעוד ששנת הלימודים הבאה נראית רחוקה, במישור הפוליטי היא כבר מסומנת כיעד אפשרי לדרמה הגדולה של ישראל. היועץ האסטרטגי המדיני-פוליטי, שי מורדוב, התארח הבוקר (שני) בתוכנית "ישראל הבוקר" עם טל מאיר, ושרטט את מפת התאריכים האפשריים למערכת הבחירות הבאה, כאשר ה-1 בספטמבר מסתמן כמועד מוביל.

לדברי מורדוב, אם הבחירות אכן יוקדמו לספטמבר, ה-1 בחודש הוא התאריך ההגיוני ביותר. "זה יום השלישי היחיד בספטמבר שלא נופל על תקופת החגים", הסביר. שיקול מרכזי נוסף הוא מועד הנסיעה של חסידי ברסלב לאומן: "ב-8 בספטמבר יש כחצי מנדט של מצביעי קואליציה שיהיו באומן. נתניהו לא ירצה לאבד אותם ולקיים בחירות כשהם מחוץ לארץ". משמעות הדבר עבור התלמידים? יום חופש נוסף שייצמד לסוף החופש הגדול.
מורדוב לא פסל תרחיש מוקדם עוד יותר – ה-30 ביוני, יום סיום שנת הלימודים. תאריך זה עשוי להפוך לרלוונטי בשני מקרים: משבר סביב אי העברת התקציב, או אירוע גיאופוליטי דרמטי כמו נפילת המשטר באיראן. "נתניהו עשוי לזהות שעת כושר במומנטום של אחרי יום העצמאות, במיוחד אם יתממשו הדיווחים על ביקור של דונלד טראמפ בארץ לקבלת פרס ישראל", ציין מורדוב.

הקרב על דור ה-Z ועידן ה-AI
מערכת הבחירות הקרובה צפויה להיראות אחרת מכל מה שהכרנו. מורדוב מדגיש כי אלו יהיו "בחירות ה-AI והטיקטוק" הראשונות. המוקד האלקטורלי עובר לצעירים: כ-400 אלף מצביעים חדשים, המהווים כעשרה מנדטים, צפויים להכריע את הכף. "לפי הנתונים, יש לדור הצעיר נטייה ברורה ימינה, ונתניהו, למרות גילו, מצליח לדבר אליהם טוב יותר ממנהיגים אחרים", אמר מורדוב.
למרות ההערכות, מורדוב מדגיש כי המפתח נמצא אצל אדם אחד. "הסיפור הוא בנימין נתניהו מא' ועד ת'. הוא שולט באירוע וברצותו הבחירות יתקיימו במועדן המקורי באוקטובר 2026, או יוקדמו לפי האינטרס הפוליטי שלו לייבש את יריביו, כמו בנט ואייזנקוט".

בינתיים, נראה שהשטח כבר רותח. למרות שטרם הוכרזו בחירות באופן רשמי, הסרטונים והקמפיינים ברשתות החברתיות כבר רצים. כפי שסיכמה טל מאיר: "הכל מוקלט ושמור, אנחנו עוד נתכתב על התאריכים האלה בהמשך".
