בדיון שנערך היום (ראשון) בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת על הטיפול והשיקום של האנשים שעבדו במחנה שורה מאז תחילת המלחמה. הרב שרגא דהן מהרבנות הצבאית סיפר על המחיר הנפשי הכבד ששילמו כל האנשים שהיו במחנה בימים הקשים של השביעי באוקטובר.
2+הרב דהן ביקש לשים לב לאנשים "השקופים"- אלו שלא תמיד מזוהים עם עבודת הזיהוי, אבל ראו את המראות הקשים ביותר. "צריך להסתכל על כולם", אמר הרב דהן. הוא סיפר על המנקות שהגיעו למקום: "זה משהו לא הגיוני. היינו צריכים לעזור להן לנקות חללים שהגיעו אחרי יומיים או שלושה. המצב היה מאוד מורכב".
"המנקים, הנהגים והצוערות – כולם חוו את השבר"
בעדותו הוא תיאר את המציאות בתוך החדרים שבהם טיפלו בחללים: "היה נראה כאילו החדר זז, הרצפה זזה, בורות הניקוז זזו מכל מיני דברים – וכאן אני אעצור".
2+הרב הזכיר גם את הצוערות מחיל החינוך שהגיעו למחנה כדי לשמור על הניקיון והסדר ליד המשאיות. "הן כמעט ילדות. הנפש שלהן עמדה שם חשופה. הן הבינו שזה לא המקום, אבל הן היו שם, ראו והריחו את הדברים".
הוא דיבר גם על נהגי המשאיות של חברות המזון, שמצאו את עצמם בלב התופת בישובי העוטף תחת אש, כדי להוביל את החללים לקבורה. "הם עבדו ימים ולילות וסיכנו את חייהם תחת ירי, הכל כדי להביא את אחינו ואחיותינו לפתחו של גן עדן".
"כולם נשמו את הריחות"
בסיום דבריו, הדגיש הרב דהן שהטיפול חייב לכלול את כל מי שהיה חלק מהמערך במחנה שורה. "כולם היו שם ונתנו את הנשמה. כולם חוו את הקולות, המראות והריחות".
2+לדבריו, למרות שרבים מהעובדים והמתנדבים האלו לא נמצאים בכותרות, הם נושאים איתם את המראות והריחות מכל רגע שהיו שם. הוא הוסיף שמעל הכל, כולם ראו במקום את העוצמה והאמונה של העם שלנו.
