על מה הסערה? כך אישרה הממשלה בהובלת ראש הממשלה ושתיקת הסיעות החרדיות את מתווה הכותל, שהוקפא כדי להרגיע את הסערה הציבורית אבל הוחזר כעת על ידי בג"ץ.
3+גם ראש הממשלה וגם הסיעות החרדיות שהיו בקואליציה חשבו באמת ובתמים שניתן יהיה לאפשר דריסת רגל לרפורמים בכותל המערבי ושהדבר יעבור "מתחת לרדאר" ללא התנגדות ציבורית משמעותית. הם טעו.
בסוף ינואר 2016 מתווה להסדרת התפילה בכותל המערבי, שבמרכזו הקמת רחבת תפילה מעורבת והרחבת מתחם עזרת ישראל הסמוך לאתר. על פי ההחלטה, ניהול הרחבה היה אמור לעבור לגוף ציבורי ייעודי, שבו ייוצגו גם הזרמים היהודיים הלא־אורתודוקסיים וכן פעילות מארגון נשות הכותל. עוד נקבע כי הגישה לרחבה תתבצע דרך הכניסה המרכזית למתחם הכותל.
3+המתווה נועד לשמש פשרה בין דרישות הזרמים הליברליים לבין עמדות הגורמים הדתיים, ובשלב הראשון לא נתקל בהתנגדות פומבית מצד המפלגות החרדיות.
עם זאת, זמן קצר לאחר מכן גברה הביקורת במגזר החרדי והדתי, ובמרץ 2016 הבהירו המפלגות החרדיות כי ייתכן שיפרשו מהקואליציה אם ייושם המהלך.
3+בעקבות האיומים הפוליטיים הוחלט על הקמת ועדה לבחינה מחודשת של ההסדר, וביוני 2017 הודיעה הממשלה על הקפאת יישום המתווה. ההחלטה עוררה תגובות נזעמות בקרב ארגונים יהודיים ליברליים, בעיקר מחוץ לישראל, שראו בה נסיגה מהתחייבות ממשלתית.
אלא שבמקום לכנס את הממשלה פעם נוספת ולבטל רשמית את ההחלטה ההיא, הסתפקה הממשלה באישור אותה ועדה שהחליטה על ההקפאה. כעת החליט בגץ שהחלטת הממשלה עודנה מחייבת ואין משמעות להחלטת הועדה כיוון שהחלטתה לא יכולה לבטל את החלטת הממשלה.
