לא ייאמן. לראשונה, בג"ץ מאמץ לעצמו סמכויות לא לו – הפעם סמכויות השייכות בכלל לרשויות הדת במדינה – וכופה על הממשלה ליישם מתווה שיביא דה-פקטו לחלוקה של הכותל המערבי. המתווה, שהוצע לראשונה בשנת 2016 ושנתיים לאחר מכן אושר בוועדת השרים לחקיקה, כולל חלוקת הכניסה לרחבת הכותל ל-3 נתיבי בידוק: נשים, גברים ומעורב.
4+הרחבה המעורבת תנוהל על ידי הזרמים הרפורמים והקונסרבטיביים, תאפשר תפילה של נשים וגברים ללא מחיצה, כולל הכנסת ספרי תורה, סידורים ושולחנות לקריאה בתורה. גודל הרחבה – כמעט 900 מ"ר, שהם כ-70% משטח רחבת הגברים.
במידה שהמתווה שאושר בעבר יקודם במלואו, רה"מ נתניהו הוא זה שיצטרך למנות את המועצה הציבורית שתנהל את הרחבה, כאשר לפחות 6 נציגים ממנה ימונו מטעם התנועה הקונסרבטיבית, התנועה הרפורמית ונשות הכותל. תקציב ניהול הרחבה יעמוד על לא פחות מ-5 מיליון שקלים שיועברו מדי שנה על ידי המדינה.
4+בהחלטת ביהמ"ש העליון, בהובלתו של השופט יצחק עמית (שבמקרה דנן, כמו בלא מעט מקרים אחרים, ניתן היה להניח בקלות מה תהיה החלטתו), נכתב כי עמדת ועדת השרים משנת 2018 שנתנה תוקף למתווה נמצאת עדיין בתוקף – ועל כן לא צריך לכנס את ועדת השרים פעם נוספת.
עמדה זו משקפת למעשה את עמדת המדינה, בראשה משרד ראש הממשלה, שמבינה כי לא יתאפשר לה להביא מתווה שכזה לוועדת השרים, ועל כן בשיתוף פעולה מקומם עם התנועות הרפורמיות ובג"ץ איפשרה לקדם את המתווה ללא כינוס נוסף של הוועדה. מצב שכזה מעמיד את משרד רה"מ והעומד בראשותו נתניהו כמשתפי פעולה מרכזיים של המהלך.
4+כעת, המכשול האחרון שנשאר בדרך ליישום המתווה הוא בירוקרטי: היתרי בנייה, בכפוף לקבלת אישור מנהל רשות העתיקות. שופטי העליון ציינו כי "חזקה על כלל הגורמים הנוגעים בדבר – לרבות משיבי המדינה, עיריית ירושלים וכן ועדת הערר (ככל שיהיה בכך צורך) – כי יפעלו במהירות ובשקידה הראויות לקידום העניין, וזאת בהתחשב, בין היתר, בפרק הזמן הממושך והחריג שבו מתנהלים ההליכים דנן".
כשביהמ"ש קורא לגורמים לפעול במהירות, הוא גם מסביר כי יש להגיש בקשות לחידוש היתרי הבנייה לא יאוחר משבועיים לאחר קבלת אישור רשות העתיקות (אישור שאמור גם הוא להתקבל תוך שבועיים). במידה שלא תתקבל החלטה בנושא תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה להיתרי הבנייה – המדינה תחויב להגיש ערער לוועדת הערר המחוזית בירושלים.
הפתרון המרכזי שעומד כעת בפני הממשלה הוא העברת חוק הכותל של אבי מעוז, שמטרתו היא לעגן בחוק כי הרבנות הראשית לישראל היא הסמכות הבלעדית במקומות הקדושים ליהודים. התיקון נועד להגדיר "חילול" מקום קדוש כהתנהגות המנוגדת להלכה ולהנחיות הרבנות, למנוע תפילות שוויוניות (כגון "נשות הכותל") ולמנוע את התערבות בג"ץ בנושא.
4+כזכור, בשנת 2022 חתם רה"מ דאז נפתלי בנט על טיוטת תקנות המרחיבה את הסמכויות של הממונה על המקומות הקדושים להרחיק אנשים המפריעים לסדר. הרחבת הסמכויות כללה את היכולת להרחיק מהכותל המערבי את הרפורמים שמפרים את הסדר במקום.
מרכז ליב"ה תקף את החלטת בג"ץ והשופט יצחק עמית: "כצפוי בג"ץ מנסה בניגוד לחוק לקדם את מתווה הכותל, ודורש מהעירייה לדלג על חוקי התכנון והבנייה ולקדם הקמת רחבה רפורמית בכותל. אנחנו קוראים לממשלה לתמוך בשבוע הבא בחוק הכותל של ח"כ אבי מעוז, ולהפסיק את השתלטות הבג"ץ והרפורמים על הכותל המערבי".
