בשבוע שעבר ראש הממשלה פרסם פוסט שבו ציטט את ארז תדמור על כך שההחלטות של רונן בר בליל מתקפת שמחת תורה התקבלו כחלק ממרד נגד ראש הממשלה, מתוך תפיסה שנתניהו הוא ראש ממשלה מופקר, ותפקידם כ'שומרי סף' הוא להגן על מדינת ישראל מפני ראש הממשלה. כצפוי, השמאל ושופרותיו בתקשורת מיהרו למסגר את הדברים כהסתה כנגד שומרי הסף. אבל את ההוכחות למרד של רונן בר חשפתי כבר זמן רב לפני מתקפת שמחת תורה תשפ"ד. ומעשה שהיה כך היה.
2+לפני למעלה משלוש שנים, לאחר הבחירות, בשלהי כהונתה של הממשלה הקודמת ומעט לפני הקמת הממשלה הנוכחית, פורסם בעיתון מעריב טור של העיתונאי אלון בן דוד שבו הוא קרא לנשיאת בית המשפט העליון דאז, אסתר חיות, להיות המתרס האחרון כנגד כוונות החקיקה של הממשלה הנכנסת, זו שנבחרה בבחירות דמוקרטיות ברוב ניכר.
באותו טור נכתב כך: "בספר החוקים של מדינת ישראל יש רק גוף אחד שמופקד על שמירת סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו – השב"כ… ספק אם מנסחי החוק נתנו דעתם לסיטואציה שבה מי שיאיים על הדמוקרטיה הישראלית הוא בית המחוקקים שלה… הוא (כלומר, השב"כ) מעולם לא נדרש להגן על המשטר הדמוקרטי מפני אחד ממוסדות המדינה".
2+ואז הגיע המשפט המדהים: "לאחרונה, הדיונים בשב"כ מתחילים לגעת בשאלות האלו, מתוך הבנה שהן לא יישארו תיאורטיות… השב"כ עשוי למצוא את עצמו כמגן האחרון של הדמוקרטיה הישראלית". ככה, בצורה הכי ברורה ומפורשת, דיווח העיתונאי על דיונים בשב"כ כיצד להגן על המדינה מפני ממשלה שנבחרה על ידי רוב העם. שם החל המרד. אבל מי שתדרך את אלון בן דוד לא התכוון שזה יצא כך, ולכן באותו טור שעלה באתר של מעריב הפסקה הזו הושמטה. באותו שבוע התרעתי על כך מעל בימת הכנסת, ומיד לאחר מכן גם בפני ראש הממשלה הנבחר נתניהו.
לצערי, הממשלה שקמה לא טיפלה בחוליי הדיפ-סטייט הללו, ובמיוחד לא במרד שהחל לנבוט אצל ראש השב"כ לשעבר רונן בר. התוצאה המרה הגיעה לאחר פחות משנה, כאשר רונן בר לא חשב שהוא מחויב להעיר את ראש הממשלה ולאפשר לו להחליט כיצד יש להגיב על כלל הסימנים שהעידו על המתקפה הצפויה. כאשר תקום בע"ה הממשלה היהודית-לאומית הבאה לאחר הבחירות, אפעל בכל כוחי, מתוך הממשלה, כדי שיתבצע חריש ותיקון מן היסוד בקרב מערכת הפקידות הבכירה (הדיפ-סטייט), מתוך הבנה שהדבר קריטי לקיומה של מדינת ישראל.
