הבוקר מתקיים דיון בבג"צ של מכון זולת להכריח את השר להפסיק את החרם על השופט יצחק עמית או לחילופין להורות לראש הממשלה להדיחו. בין השניים האלה יש מאבק פוליטי על המינויים הבאים ועל סדרי השלטון מי הוא המחליט ואיפה נקודת האיזון בין הרשות השופטת למחוקקת והמבצעת.
1+מאבק שקורע את החברה הישראלית. אבל בית המשפט כאן הוא שחקן פוליטי לא פחות מהשר ונלחם על כוחו וההגמוניה שהשיג מאז המהפכה המשפטית של אהרון ברק בשנות ה-90. וכאן הוא שוב, באצטלה משפטית אובייקטיבית כביכול, דן בעתירה שמדברת על כוחו שלו כאילו היה צופה מהצד.
בית המשפט לא יכול להיות כאן אוביקטיבי והניסיון לנהל מאבק פוליטי מצד אחד על המינויים של השופטים הבאים שהם רוצים, להחרים אחרים שהם לא רוצים ואז לדון האם לחייב את השר בצו לסור למרותם אחרת יפוטר הפך למנהג מגונה של בג"צ כפי שכבר עשה עם השר בן גביר. ומראה עד כמה המערכת חולה ועד כמה דרוש להחזיר את המערכת המשפטית החשובה שלנו לאיזון.
