בפוליטיקה הישראלית, קדנציה של ממשלה היא כמו דור שלם; לאור האירועים האחרונים, הקדנציה הנוכחית יכולה להיחשב כבר כעידן. כעת, כשאנחנו ניצבים כחצי שנה לפני הבחירות, נראה כי כמעט כל השחקנים באופוזיציה, למעט יאיר גולן, נכנסו לסחרור עמוק. הם מנסים בבהלה למקם את עצמם מחדש על המפה הפוליטית, לאחר שהתחזיות המוקדמות שלהם התבדו והמציאות טפחה על פניהם.

במשחק הכיסאות המקורי של לפני שנתיים, יאיר לפיד שבר חזק ימינה במטרה לרדוף אחרי בוחריו לשעבר שזלגו לכיוון בני גנץ ואביגדור ליברמן. באותה עת, נפתלי בנט תכנן להיות לשון המאזנים שתביא קולות מהימין, בעוד שבני גנץ וגדי אייזנקוט נתפסו כקלף המנצח של הגוש. אולם מאז, כל השחקנים שינו פוזיציה והמערכת כולה נטרפה מחדש בצורה לא צפויה.
נפתלי בנט, במגמה לשמור על הובלת הגוש, נאלץ להיסחף שמאלה הרבה יותר ממה שתכנן. זאת כדי לקלוט את בוחרי "יש עתיד" המאוכזבים ממנהיגותו של יאיר לפיד, מהלך שאכן ריסק את לפיד בסקרים. במקביל, גדי אייזנקוט התפצל ולקח איתו את כנף שמאל של "המחנה הממלכתי", מה שגרם לבני גנץ לדמם מנדטים לטובת בוחרי ימין-מרכז שמחפשים בית פוליטי חדש.

למעט יאיר גולן, ואולי אביגדור ליברמן שיושב כרגע ביציע, כולם מוצאים עצמם במקום אחר מזה שייחלו לו ונאלצים להמציא את עצמם מחדש. יאיר לפיד בחר באסטרטגיית שמאל של מוביל קו ה"רק לא ביבי", בניסיון להחשיד את מתחריו כמי שעלולים לערוק לממשלת בנימין נתניהו. נפתלי בנט זיהה את הסכנה והצהיר היום כי גם הוא לא יישב תחת בנימין נתניהו, וכעת שניהם נאלצים לריב על הובלת מחנה ה"רל"ביסטים" מול יאיר גולן.
גנץ כבר הודיע כי הוא מבדל את עצמו מהשאר, אך הוא טרם חידד עד כמה רחוק יילך ימינה. השאלה הגדולה היא האם זה יספיק כדי להחזיר אליו את בוחרי הימין המאוכזבים והמבולבלים, שמבינים שנפתלי בנט הוא כבר פחות אופציה עבורם. במקביל, גדי אייזנקוט נותר באמצע וחייב למצוא בידול, למרות היותו המנהיג הטבעי של מאוכזבי "יש עתיד". חצי שנה לבחירות, כולם על קו זינוק שונה מהתכנון המקורי. יהיה מעניין.
