אם גללתם ביממה האחרונה ברשתות החברתיות או נכנסתם לחדשות, ודאי נתקלתם ב"סערה" התורנית. הפעם במוקד: הזמרת הצעירה נועה קירל. האירוע המתוקשר היה יבש למדי, קידום הופעה בפארק הירקון. אבל הכותרות בוואלה, ישראל היום ומאקו זעקו תבהלה. מה שהצית אותם הפעם היה הבלייזר מעל הגופייה שלבשה קירל כשהתראיינה לערוץ 14.
2+מה שמדהים, שנועה בעצמה קיבלה זאת בהבנה ופשוט המשיכה את הריאיון כרגיל ולאחר מכן התייחסה לכך בצחוק: "אף אחד לא יגיד לי מה ללבוש חוץ מערוץ 14". אז מה בעצם עומד מאחורי כל הרעש והצלצולים חוץ מניסיון של אתרי תקשורת לקושש עוד קצת צפיות ולייקים? ראשית, אי אפשר להתעלם מהאובססיה כלפי ערוץ 14. טעות או תקלה בערוץ 12 היו עוברות מתחת לרדאר, אך כשמדובר בערוץ הימין, הזכוכית המגדלת הופכת לכוונת צלפים. אבל זה רק הסבר שטחי ולא מספיק.
הבית, האמונה והמופע החדש: נועה קירל בריאיון מיוחד
הזעזוע בקרב מובילי דעת הקהל בשמאל נובע ממקום עמוק יותר של אובדן ערכים ובלבול מוסרי. אנו חיים בעידן שבו ה"נאורות" הליברלית מכילה הכל, חוץ מאת המסורת היהודית. האבסורד זועק לשמיים כשאותם אבירי חופש, שיקבלו במחיאות כפיים גבר שמחליט להזדהות כאישה וידרשו מהחברה להתאים את המציאות לתחושותיו, מזדעזעים עד עמקי נשמתם כשאישה יהודייה בוחרת, ולו לרגע, לכסות את כתפיה. שלא נדבר על כינויי הגנאי שנשים דתיות מקבלות ברשת על כיסוי הראש שלהן, ברמה של השוואה לחמינאי.
אובדן הדרך
זהו סימפטום מובהק לאובדן הדרך של השמאל הישראלי, שאיבד את המצפן הערכי שהפך לכלי משחק בהתאם לצרכים שלו. הדבר משתקף היטב בהתנהלותו של יאיר לפיד, שסותר את עצמו חדשות לבקרים רק כדי להתאים את עצמו לסיטואציה. כפי שהטיח בו ראש הממשלה בנימין נתניהו במדויק: "זה כבר לא לפיד לילי, אלא יומי. אתה כל הזמן סותר את עצמך". כשאין אמת פנימית, כל בלייזר הופך לאיום אסטרטגי.
רה"מ ליו"ר האופוזיציה: זה לא 'הלפיד הלילי' – אלא היומי
אך מעבר לפוליטיקה, יש כאן הזדמנות להביט פנימה. היהדות אינה רואה בצניעות אקט של הסתרה הנובע מבושה או פחד מהגוף. להיפך. מרן הרב קוק זצ"ל מלמד אותנו ש"כל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה". הצניעות נועדה לשמור על הגוף היהודי דווקא משום שהוא "גוף קדוש". אולי לשמאל קשה להכיל את זה שיש ערכים מקודשים יותר מהכל כאן ועכשיו. הם רוצים שלום עכשיו, את כולם עכשיו ולא מסוגלים להבין את מה שמעבר, שפעמים רבות גם דורש סבלנות והמתנה. ולכן מי שכן מצליח להתעלות עליהם נחשב "אוכל מוות".
2+מה זה צניעות?
למרות ההסבר, אי אפשר להתעלם מכך שערך הצניעות הוא אחד המושגים הכי פחות מובנים בדורנו. רוב העיסוק מתמקד בסנטימטרים של הבד, אך זו טעות אופטית. הפסוק "והצנע לכת עם א-לוהיך" מלמד שהצניעות היא קודם כל צורת הליכה, צורת הוויה. היא מתחילה במחשבה שקטה, עוברת לדיבור שאינו מתלהם, ורק בסוף מתבטאת בלבוש.
העולם החילוני מקדש את המוחצן, "אם לא רואים, זה לא קיים". היהדות אומרת שדווקא מה שפנימי הוא נצחי. הבלייזר של נועה הוא אולי סמל חיצוני, אבל הוא מזכיר לנו שיש אפשרות אחרת: להיות נוכח, משפיע ו'סלב', ועדיין לשמור על שפיות. וזה בדיוק מה שהרגיז את מכונת הרעל, התזכורת שיש קדושה בעולם והיא יכולה להתבטא גם אצל נועה קירל, שכובשת את הבמות ומייצגת את הדור הבא של התרבות הישראלית. אז בהצלחה נועה ואשרייך שזכית לקדש שם שמיים.
ולגבי השפעה של כוכבי תרבות אפשר לקרוא בהרחבה בטור שכתבתי בהקשר לסערת עידן עמדי.
