החודשים האחרונים מסמנים נקודת מפנה היסטורית ביחסים שבין המדינה, הטכנולוגיה והדור הצעיר. מה שהחל כוויכוח חינוכי ופסיכולוגי רב-שנים, הופך כעת למדיניות ממשלתית קשיחה ברחבי העולם. שורת מדינות מובילות החלו לקדם ולאשר חוקים האוסרים על ילדים ובני נוער להחזיק חשבונות ברשתות החברתיות, מתוך מטרה מוצהרת לבלום תופעות של בריונות רשת, חשיפה לתכנים פוגעניים ופגיעה ברווחה הנפשית של הצעירים.
2+אוסטרליה ניצבת בחזית המאבק הזה כפורצת דרך עולמית. בדצמבר 2025 היא הפכה למדינה הראשונה שאסרה בחוק שימוש ברשתות חברתיות לילדים מתחת לגיל 16. האיסור האוסטרלי הוא גורף וכולל פלטפורמות מרכזיות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק ויוטיוב, תוך החרגה של שירותים חיוניים כמו וואטסאפ. הממשלה האוסטרלית הבהירה כי האחריות מוטלת על התאגידים: חברות שלא יאכפו את הגבלת הגיל באמצעי אימות מתקדמים, ולא רק בהצהרה עצמית – עלולות לספוג קנסות עתק המגיעים לעשרות מיליוני דולרים.
בעקבות הצעד האוסטרלי, מדינות אירופה החלו להאיץ מהלכים דומים. בדנמרק מגבשת הממשלה איסור לילדים מתחת לגיל 15, כשהיא נעזרת באפליקציות ייעודיות לאימות גיל המשתמשים. בצרפת, הנשיא עמנואל מקרון מוביל קו תקיף נגד חשיפה מוגזמת למסכים, והפרלמנט כבר החל בתהליכי חקיקה להגבלת הגיל ל-15. גם בספרד, יוון וסלובניה נבחנים צעדים דומים, כאשר הספרדים אף שוקלים להטיל אחריות פלילית אישית על מנהלי הרשתות בגין הפצת דברי שנאה בפלטפורמות שלהם.
2+במקביל, מדינות כמו גרמניה ובריטניה נמצאות בשלבי התלבטות ובוחנות את האפקטיביות של צעדים אלו. בעוד שהשמרנים בגרמניה דוחפים לאיסור גיל 16, בבריטניה בוחרים בגישה של התייעצות רחבה עם הציבור והורים. הבריטים בוחנים גם פתרונות טכנולוגיים משלימים, כמו חיוב החברות להסיר מאפיינים המעודדים שימוש כפייתי, דוגמת מנגנון ה"גלילה האינסופית", המעודד התמכרות בקרב צעירים.
לצד התמיכה הציבורית הרחבה של הורים רבים, המהלכים הללו מעוררים ביקורת נוקבת מצד ארגוני זכויות אדם ומומחי טכנולוגיה שטוענים שמדובר בפתרון פשטני שאינו מתאים למציאות החיים של הדור הצעיר. המבקרים מזהירים כי מנגנוני אימות גיל חודרניים עלולים לפגוע בפרטיות של כלל המשתמשים, וכי בני נוער ימצאו דרכים טכנולוגיות לעקוף את החסימות, מה שישאיר אותם חשופים במרחבים דיגיטליים פחות מפוקחים ומסוכנים עוד יותר.
