פרסמנו הערב (שלישי) בחדשות 14: "מועצת השלום" היא היוזמה החדשה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שמעוררת עניין וגם לא מעט דאגה בזירה הבינלאומית. היא הוקמה בסוף שנת 2025 כחלק מתוכנית רחבה של הנשיא טראמפ לסיום המלחמה בין ישראל לחמאס ולשיקום רצועת עזה.
3+המועצה תהיה אמונה על פיקוח הפסקת האש, שיקום עזה לאחר המלחמה, הקמת מנגנון שלטוני זמני שאינו חמאס ותיאום סיוע הומניטרי וביטחוני. היוזמה כוללת מספר נתונים משמעותיים, כ-50 מדינות הוזמנו להצטרף, יותר מ-25 מדינות כבר הביעו הסכמה להשתתף. חברות קבועה דורשת התחייבות של מיליארד דולר לכל מדינה וצפויים להשתתף כ-20 מנהיגים בפגישה הראשונה בוושינגטון ביום חמישי הקרוב.
בזמן ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון בשבוע שעבר, בנוכחות מזכיר המדינה מרקו רוביו, חתם נתניהו על הצטרפותה של ישראל למועצת השלום. שר החוץ גדעון סער ייצג את ישראל בכינוס מועצת השלום, ויום קודם לכן בדיון על המזרח התיכון שיתקיים במועצת הביטחון של האו"ם.
3+במהלך הכינוס יכריזו על כך שהמדינות החברות התחייבו לתרום יותר מ-5 מיליארד דולר לשיקום עזה. טראמפ גם מקווה שבכינוס מדינות יודיעו על הקצאת אלפי חיילים לכוח הייצוב הבינלאומי לעזה (ISF) ולמשטרה המקומית, כדי לשמור על הביטחון והשלום עבור תושבי הרצועה.
עד כה רק ארבע מדינות הביעו נכונות לשלוח חיילים לכוח הייצוב הבינלאומי: אינדונזיה, שמוכנה לשלוח עד 8,000 חיילים; איטליה, שלא ציינה מספר מדויק של כוחות; יוון שתשלח 100 חיילים ואנשי רפואה; וקפריסין, שגם היא לא ציינה מספר מדויק.
3+תומכי המהלך מציגים אותו כהזדמנות מצד אחד לייצר מנגנון בינלאומי יעיל יותר מהאום, להבטיח את פירוז חמאס, למשוך השקעות ולבנות מחדש את הכלכלה בעזה. אך לצד התקוות ישנה גם ביקורת חריפה, בראש ובראשונה ערעור מעמד האו"ם בעולם – קיים החשש שמועצת השלום תחליף או תחליש את תפקיד האו"ם.
השליטה האמריקאית החזקה
הנשיא טראמפ כתב השבוע בפוסט שפרסם ברשת Truth Social שבבעלותו וכתב: "חשוב מאוד. חמאס חייב לעמוד במחויבותו לפירוז מלא ומיידי, ומועצת השלום תתגלה כגוף הבינלאומי המשמעותי ביותר בהיסטוריה. זה כבוד עבורי לכהן כיו"ר שלה".
3+היעדר קונצנזוס מערבי: מדינות כמו צרפת גרמניה ובריטניה נמנעו או הסתייגו מהצטרפות למועצת שאחת הסוגיות המרכזיות שהיא אמורה לטפל בהם זה פירוז חמאס – יעד שהארגון עצמו כבר הביע התנגדות אליו. מועצת השלום של טראמפ עדיין בתחילת דרכה אך כבר עכשיו ברור, מדובר באחת היוזמות השאפתניות והשנויות במחלוקת בזירה הבינלאומית של השנים האחרונות.
האם היא תצליח להביא יציבות לעזה או שתהפוך לזירה נוספת של מאבקי כוח עולמיים? התשובה, ככל הנראה, תתברר בחודשים הקרובים.
