עכשיו תורה, עכשיו תודה. קשה להאמין שעברו עשר שנים מכנס ירושלים, שבו הכרזנו למעשה על הקמת קרן אחד לאחד. אבל זו האמת. עבר עשור, ועשר שנים הן זמן טוב להתבונן מה עשינו ומה מוטל עלינו לעשות.
לקראת כנס ירושלים הקרוב, שבו נצדיע לאברכי הציונות הדתית, חשוב לסקור את המטרות שהצבנו כשיצאנו לדרך, ולשאול האם השגנו אותן, ומה המטרות לעשור הבא עלינו לטובה.
ובכן, כאשר יצאנו לדרך היו לנו כמה מטרות. שאפנו להעצים את עולם התורה הציוני־דתי. כמו כן רצינו לעודד ולטפח מצוינות תורנית, במטרה להצמיח גדולי תורה משלנו. ולבסוף, רצינו לעודד את הציבור הרחב להעריך, להוקיר ולתמוך בעמלי תורה.
אני מבקש היום להתמקד במטרה האחרונה, דרך סיפור שהיה. כשיצאנו לדרך התדפקתי על דלתותיהם של כמה נדיבים. חלקם לא הזדהו עם הרעיון, חלקם לא הבינו את הצורך, ורבים מהם תומכים ביד נדיבה בעולם התורה החרדי. אף על פי כן דבריי מצאו מסילות לליבם של כחמישה נדיבי עם, שלהם שמורה הזכות של הקמת הקרן, אבל הם שאלו אותי שאלה נוקבת: מה יהיה כאשר התרומה שלנו תיגמר? ואני עניתי להם באמונה תמימה: עם ישראל יתמוך בקרן! זה היעד!
הם הרימו גבה, ואף חייכו בציניות, כאילו אמרו לי "נחיה ונראה…" ואכן, שלוש שנים אחרי הקמת הקרן נסעתי באופן אישי לכל אחד מהם כדי להודות לו, ולדווח על הישגי המחזור הראשון, וגם לומר לו שאם הוא רוצה להמשיך לתמוך נשמח מאוד, אבל בגדול עם ישראל נכנס תחת האלונקה, הקרן ברובה נתמכת על ידי הציבור הרחב! הם היו בהלם, ואני חייכתי בשמחה.
את המטרה השלישית, שהיא ההבנה שעל כולנו מוטלת החובה והזכות להעריך, להוקיר ולגדל לומדי תורה, הציבור לקח ברצינות. נכון, היו ויכוחים. נכון, לא כולם תורמים מספיק בשביל קצבה חודשית מלאה לאברך. אבל אנחנו רואים שגם כאשר נגמרת לתורם הוראת הקבע, קטנה או גדולה, ואנחנו מתקשרים ושואלים בעדינות האם ניתן לחדש אותה – התשובה היא על פי רוב: בשמחה!
לכן, כאשר אברכים מודים לי באופן אישי, אני אומר להם שאני שליח של עם ישראל. נכון שיש כאלה שתורמים סכום עצום כל חודש, ויש כאלה שתורמים סכום נמוך, אבל אחד המרבה ואחד הממעיט – כולם עושים זאת מתוך אהבת תורה ומחויבות להעמיד תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה, וההבנה כי אם אין קמח אין תורה!
אז פרט לתודה העצומה לקדוש ברוך הוא שזיכנו להקים את הקרן, ופרט לתודה העצומה לנדיבים שחלקם עדיין תורמים לקרן, עכשיו תודה לכם ולכן! לכל אחד ואחת שמבינים את החשיבות, מצטרפים לחזון ולוקחים על עצמם להיות שותפים בבניין התורה. כולכם יודעים עד כמה זו משימה חשובה. בשל כך חשוב לי מאוד שתדעו שבלי העזרה שלכם לא היינו יכולים לקיים את המפעל הגדול והקדוש הזה. את הפירות בעולם הזה כולנו רואים וגאים באברכים המצטיינים, אבל מעבר לזה הקרן קיימת לכם ולנו לעולם הבא.
ועם תודה גדולה על העבר, יש לנו בקשה מריבונו של עולם ומכם על העתיד – אנחנו חייבים לעלות מחיל אל חיל! אנחנו חפצים להגדיל את המלגה מ־3,000 לחודש ל־3,500 לפחות, כדי להצמיח יחד גדולים משלנו!
