הפרוטוקולים שנחשפו השבוע, מהם אפשר ללמוד שהיועמ"ש לשעבר, אביחי מנדלבליט, לא אישר בזמן אמת את החקירה בתיק המתנות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הסעירו רבים מאזרחי ישראל. אלו נחשפו, באופן אירוני, בחלוף שש שנים מאז אותה שבת שקטה בפתח תקווה, שבמרוצת הזמן והאירועים הפכה לאחד הסמלים החזקים של המאבק האזרחי בכוח המשפטי-פקידותי בישראל, המוכר בעיקר תחת השם "דיפ סטייט".
12+שש שנים בדיוק חלפו מאז שבת פרשת משפטים, בה עו"ד שירה שפיץ, תושבת העיר, עברה ליד היועמ"ש דאז, אביחי מנדלבליט, ובסך הכל אמרה לו "פרשת משפטים בושה", משפט אחד שהפך לתירוץ להתעמרות לא מוסברת כלפיה מטעם רשויות האכיפה והחוק בישראל.
בריאיון מיוחד עם C14, משחזרת שירה, אישה דתייה בשנות ה-40 לחייה, נשואה ואם לחמישה ילדים, את אותו האירוע, שהפך לקו שבר מכונן, לא רק עבורה – אלא עבור אזרחים רבים. אותה מסכת, כאמור, החלה כאשר יצאה מפתח ביתה בשבת בבוקר, ומנדלבליט בדיוק עבר לידה. לדבריה: "בשבת פרשת משפטים, כמידי שבת יצאתי מביתי עם משפחתי כדי ללכת לבית הכנסת. כל שבת היינו פוגשים אותו, זה היה במסלול ההליכה שלו לבית הכנסת שבו הוא התפלל".
12+"המשכתי ללכת, ולא ראיתי מה קורה מאחורה – אבל בעלי ראה", שיחזרה שירה, "הוא ראה שמנדלבליט מסמן למאבטח שלו, והמאבטח בתגובה לחץ לעצמו על האוזן וכנראה שידר הלאה, ובעלי אמר לי – 'את הסתבכת'".
"מה הסתבכתי?" מספרת שירה שאמרה לבעלה, "לא עברתי על החוק". אך לאור השתלשלות האירועים שהתרחשו לאחר מכן, נראה שהיה מי שחשב אחרת – או לכל הפחות פעל אחרת: "המשכתי ללכת, ואז עצרה לידנו ניידת עם שוטרים סמויים. השוטרים שאלו מה אמרתי לו, וסיפרתי שאמרתי 'פרשת משפטים', ושאלו 'מה עוד?' אז אמרתי 'בושה'".
12+באותו הרגע, החלה מסכת "קפקאית", להגדרתה של שירה: השוטרים התעקשו כי היא תעלה איתם לרכב, על אף היותה שומרת שבת, אל מול הלחץ של חמשת ילדיה הקטנים ותוך איומים שתואזק למולם. היא ניסתה לנהל איתם משא ומתן, ואף הציעה שתלך ברגל את הקילומטרים עד לתחנת המשטרה כדי לא לחלל שבת, אך בקשות אלו נפלו על אזניים ערלות. "הם דיברו עם מישהו מגבוה שנתן להם הוראות", מספרת שירה, "השוטרים בשטח – דעתם לא הייתה נוחה מכל ההתנהלות. היה שוטר שמידי פעם הלך לצד, דיבר בטלפון וחזר כל פעם עם תשובה שאין ברירה ואני אהיה חייבת לנסוע לחקירה מיידית".
בהמשך, התברר לה כי במשטרה מבקשים לחקור אותה על הטרדת עובד ציבור. "בזמן שהמתנתי לחקירה הייתי בתא מסורג וחשוד כלשהו היה שם במעצר. הייתי המומה ופרצתי בבכי, לא הבנתי למה זה מגיע לי, זה היה נורא", משחזרת שירה, "פתאום חשבתי לעצמי 'הרסתי לעצמי את החיים – מה עשיתי?' התייעצתי עם חברה טובה מימי האוניברסיטה שבמקרה עוסקת במשפט פלילי, עו"ד סנדי ליפשיץ – שנאלצה גם היא לחלל שבת – ואז הכניסו אותי לחדר החקירות".
12+החוקר בתחנה, כמו גם השוטרים בשטח, אמר לי שזו היתה הוראה מגבוה. הוא הטיח בי שמנדלבליט נתן גרסה לפיה הוא שמע 'עוד דברים' חוץ מ'פרשת משפטים בושה', למזלי – המאבטח לא זרם עם הניסיון הזה, והבהיר שלא כך פני הדברים". לשירה חשוב לציין כי בדיעבד התברר שאת גרסת מנדלבליט העביר המאבטח שלו, ולא ישירות ממנו כפי שהוטח בה בחקירה.
באותו היום, נפתח לשירה תיק במשטרה – שנשאר פתוח במשך שמונה חודשים: "כאילו החזיקו אותי בגרון, קברו את התיק שלי שם – ולא התקדמו, ואני נשארתי עם תיק פלילי כעורכת דין. זה הציב אותי בבעיה למצוא עבודה בתקופה בה הייתי בין עבודות, ואז גם החלו השמועות – כי היו "נשמות טובות" שלא ממש האמינו שזה היה כל הסיפור".
12+שמונה חודשים אח"כ, היא קיבלה טלפון מהעיתונאית איילה חסון – והשאר היסטוריה. "כמה ימים אחרי הפרסום, הודיעו לי שהתיק נסגר מחוסר אשמה", מספרת שירה. אולם, באותו היום, נפתח מעגל חדש: "תבעתי את המדינה, את המשטרה ואת הפרקליטות לפיצוי בגין עוגמת נפש, אבל הם צופפו שורות, לדעתי, כדי לחפות על מנדלבליט.
"לא מצאתי אף עורך דין שהסכים לצרף אותו כאחד הנתבעים, כולם פחדו. במשפט ראינו את ההתנהלות של הפרקליטות – הם עמדו על הרגליים האחוריות לנתק ממנדלבליט כל קשר. לדוגמה, ביקשתי להביא אותו כעד, הוא הרי מרכז הסיפור, אך הם נלחמו כדי שהוא לא יגיע, ודרשו את דחיית הבקשה עם הוצאות. בית המשפט, לצערי, זרם איתם בנושא. בסופו של דבר, אחרי דיון הוכחות שנערך קיבלנו פסק דין לטובתי בדרך הפשרה".
המשפט שהפך למטבע לשון
"תמיד תהיתי למה הוא קפץ מהאמירה שלי", מספרת שירה, "למה? מה הקפיץ אותו? זו הרי בסך הכל 'עקיצה' של דתיים. הנקודה בעיני היא שהוא אדם כל כך מושחת – שנגעתי לו בנקודה רגישה. שמעתי את זה אחר כך מעוד גורמים".
12+"למה אמרתי לו את זה? ממקום מאוד תמים, שכן הייתי מאוד תמימה בימים ההם", היא ממשיכה לפרוש את מחשבותיה, "הייתי עורכת דין במקצועי והייתי בטוחה שישראל מדינה דמוקרטית, שיש חופש ביטוי וסובלנות לאמירת ביקורת. תתפלאי, אבל בזמנו לא עניין אותי יותר מידי פוליטיקה. אני בן אדם מאוד 'סאחי' מאוד אוהבת חוק ושומרת עליו. עבורי, זו הייתה דרך למסור "תחשוב על מעשיך", כי אז בדיוק היו פרסומים על ההקלטות שלו בפרשת הרפז, ותהיתי איך אדם שאמור לייצג צדק נתפס עם הקלטות שייתכן ומפלילות אותו".
"גם החוקר אמר לי שהוא לא נתקל בכזה מצב שמגיעה אישה בת 42, בלי שום עבר של הפגנות, התרסות, הפרעה לסדר ציבורי, בעצם בלי כלום. לא היו לי אפילו דוחות תנועה", היא מספרת, "החוקר אמר לי: "אני לא רגיל לזה – אין עלייך כלום". הרגשתי שהוא עצמו נבוך מהסיטואציה".
12+בעקבות אותו משפט, החיים של שירה השתנו לחלוטין: "את מגלה מי החברים האמיתיים שלך. מאנשים שלא הכירו אותי לא היו לי ציפיות ולא התפלאתי שהם סברו שהיה שם משהו מעבר. זו, לדעתי, הייתה בסופו של דבר המטרה של המעורבים בעוול כלפי. זה ממש השפיל וביזה אותי, באמצע שבת בפתח תקווה, אדם מן השורה שלא מכיר אותי לא יכול להאמין שזה היה כל הסיפור – שזו הייתה רק אמירת ביקורת לגיטימית".
החברים שלי התקשרו במוצאי שבת, צחקו ואמרו "וואי נבוא לכלא לבקר אותך, נפקיד לך בקנטינה", מעולם לא היה לחברים האמיתיים שלי ספקות בגרסה שלי, אבל אז את גם מגלה את 'הנשמות הטובות' וזה היה מאוד פוגע", מספרת שירה, ומוסיפה איך בגלל כל המצב שנוצר עבורה ועבור המשפחה שלה, הם נאלצו גם להעתיק את מקום מגוריהם.
"עברנו למקום אחר בגלל זה, כעסתי על הסביבה שחיינו בה, יש לנו בפתח תקווה משפחה וחברים מאוד טובים, מהרוב לא התאכזבתי, אבל היו מעטים שכן – זה הורס לך. הייתי בטוחה שמאוד טוב לנו שם, אבל הייתי צריכה 'להתאוורר'. החלטנו לעבור לעיר אחרת, היינו בטוחים שזה רק לשנתיים – אבל עברו חמש שנים, ולא נראה לי שנחזור".
12+הפרוטוקולים שנחשפו
הסערה סביב הפרוטוקולים בהם נחשף כי אביחי מנדלבליט, אז יועמ"ש הממשלה, לא אישר את חקירת ראש הממשלה בתיק המתנות ואף התנגד לה, למרות שעל פי תצהיר שהגיש לבית המשפט נטען שאישר "לא בכתב", לא פסחה גם על שירה.
"תחושת ניצחון? למה? הוא עומד לדין עכשיו?" היא תוהה, "התשובה היא לא. זה נראה בסדר שהוא לא בחקירה עכשיו? מישהו אחר היה עושה כזה דבר, היו חוקרים אותו? זה לא תקין מה שקורה. עכשיו יש לו שם רע מאוד, הוא שומע עכשיו "פרשת משפטים בושה" מכל כך הרבה אנשים. גם מהטלוויזיה וגם מאנשים שבטוח אומרים לו ברחוב".
12+"אנחנו (כמדינה) לא במקום טוב. אני מצפה שמערכות החוק יטפלו באנשים שעוברים על החוק, והם ישלמו על מעשיהם. הוא לא משלם על מעשיו, זה לא בסדר" היא אומרת.
אכיפה בררנית – קווים לדמותה
"אני מרגישה שהדברים נעשו עוד יותר קיצוניים. את רואה איך אנשים בצד השמאלי של המפה הפוליטית דורסים את החוק. איך הם מפגינים בצורה לא חוקית, מתנהלים בצורה אנרכיסטית, תוקפים ובאמת מטרידים אנשים, חוסמים כבישים, עושים דברים שהם באמת עבירה על החוק", מדגישה שירה, "ומהצד השני, את רואה אנשי ימין, שעושים דברים ממש זניחים, ובהשוואה אליהם מדקדקים, מחמירים והענישה כלפיהם קשה".
12+"המקרה שלי קיצוני לאין שיעור בגלל שאצלי עוד בזמן אמת היתה הבנה שאין שום עילה לעבירה פלילית, אבל השתמשו במשטרה, משאב ציבורי יקר וחשוב, כדי לסגור איתי חשבון אישי. לא הייתה מחלוקת שבמקרה שלי אין שום דבר, זה כתוב גם בהודעות המשטרה שתועדו בזמן אמת", היא מספרת, "פשוט ניסו לתפור על שום דבר.
"אני חושבת שזה גם מה שהבחין בין המקרה שלי נגיד למקרים אחרים, שאצלי זה פשוט היה כלום. לקחו אדם מהרחוב על כלום, סתם כנראה בגלל שפקיד טיפה בכיר נעלב. לא בא טוב בעיניים של מישהו בעמדת כוח – והיה שימוש בכוח הזה לרעה", היא אומרת בכעס, "ברור שיש פה אכיפה בררנית מטורפת. ברמה של אפרטהייד. גם קל לבחון את זה סטטיסטית, מאוד קל להשוות את זה".
12+"היום זה כבר לא נסתר מהעין, הם כבר לא עושים את זה במחשכים, הם כבר לא מסתירים את זה לא דופקים חשבון, אין להם עניין של מראית עין, הם איבדו את זה לגמרי", היא ממשיכה, "הם עושים את זה בצורה הכי בוטה ומזעזעת שיכולה להיות. יש לי את התחושה שהאופן הבוטה שזה נעשה, בלי בושה זה סוג של התעללות".
האופטימיות תנצח?
"צריך גם להיות אופטימיים", אומרת שירה במחשבה שניה, "כי האמת היא שפעם אנשים לא היו מודעים למציאות הזו שכנראה קיימת עשרות שנים של אפרטהייד נגד אנשי ימין. היום לדוגמה, כשאומרים 'אבל מה את רוצה? ביבי שלכם 20 שנה בשלטון' – לא! ביבי שלנו נבחר 20 שנה, אבל הוא לא בשלטון. השלטון הוא בידי אנשים אחרים לגמרי, שלא ידענו שהם בשלטון. עכשיו אנחנו מגלים את זה".
12+"אני רואה בזה סוג של גאולה", היא אומרת, ומבהירה: "שהדברים האלה מתגלים, שאנשים שלא בקיאים בעולם המשפט נכנסו לעניינים ומבינים את זה. הם יושבים מול הטלוויזיה, ואפילו בערוצי התבהלה, ורואים איך הכל מקצין, אני מרגישה שבסופו של דבר ההקצנה הזאת תהיה לטובתנו, כי הדברים באמת צפים וזה מתחיל ממש להיות בלתי נסבל, ואני מקווה שבסוף יעשו משהו, שנבחרי הציבור שלנו יפסיקו לפחד כבר".
עו"ד אביחי מנדלבליט בחר שלא למסור תגובה.
