טורקיה, החברה בנאט"ו מאז 1952, פרסמה היום (רביעי) ברכה רשמית לרגל יום השנה למהפכה האסלאמית באיראן – האירוע שבשנת 1979 הפיל את שלטון השאה והוביל להקמת המשטר האיסלאמי בראשות חומייני.
Heartfelt congratulations to our neighbour Iran on the occasion of its National Day! pic.twitter.com/IxuO9UG8z7
— Turkish MFA (@MFATurkiye) February 11, 2026
במסר שפרסם משרד החוץ הטורקי ברשת X לצד תמונה של דגלי שתי המדינות, נכתב: "ברכות חמות לשכנינו באיראן לרגל היום הלאומי שלה". במקביל, איראנים יצאו ברחובות טהרן ובערים נוספות ברחבי המדינה כדי לחגוג את יום השנה ה-47 למהפכה האסלאמית.
מבחינה רשמית, מדובר בצעד דיפלומטי מקובל. טורקיה ואיראן מקיימות יחסים מלאים כבר עשרות שנים, גם אחרי המהפכה, עם קשרים בתחומי סחר, אנרגיה ותיאום אזורי.

אבל מה שהופך את הצעד הזה למעניין הוא המיקום של טורקיה בנאט"ו – ברית צבאית מערבית בהובלת ארצות הברית. לפי עקרון ההגנה ההדדית, פגיעה במדינה חברה נחשבת לפגיעה בכל החברות. יחד עם זאת, הברית אינה אוסרת על חברותיה לקיים קשרים דיפלומטיים עם מדינות אחרות, גם אם הן עוינות לארה"ב.
איראן מוגדרת על ידי וושינגטון כמדינה עוינת ונמצאת תחת סנקציות ממושכות. המשטר בטהרן מצהיר לאורך שנים על התנגדותו לישראל ותומך בארגונים הפועלים נגדה.

היחסים בין טורקיה לאיראן מורכבים: מצד אחד תחרות על השפעה בסוריה ובעיראק, מצד שני שיתוף פעולה בנושאים מסוימים, כמו סוגיית הכורדים ואספקת גז.
למרות הרגישות, הברכה אינה מצביעה על ברית צבאית בין אנקרה לטהרן. טורקיה נשארת חברה מלאה בנאט"ו, והברית עצמה אינה מחייבת ניתוק קשרים עם איראן.

ובכל זאת, עבור ישראל ומדינות אחרות באזור, המהלך מדגיש מגמה ברורה במדיניות החוץ של טורקיה – ניסיון לאזן בין המערב לבין שחקנים אזוריים כמו איראן, עם שמירה על עצמאות מדינית.
השאלה שמעלה המהלך היא אסטרטגית: עד כמה ברית מערבית יכולה לפעול כגוש אחד, כאשר אחת החברות המרכזיות שלה מקיימת דיאלוג גלוי עם משטר שמוגדר כאיום על בעלות הברית שלה באזור.
