פריחת ההתיישבות בשנים האחרונות שוברת שיאים חדשים, ובלב המפעל החלוצי מתפתחת תופעה שטרם נראתה כמותה: אם בעבר חוד החנית של ההתיישבות ביהודה ושומרון היה שייך בלעדית לציונות הדתית, הרי שבשנים האחרונות ניתן לראות את המגזר החרדי נכנס תחת האלונקה. מדובר במשפחות ובחורי ישיבות שיוצאים מהגדרות, נוטלים חלק מלא במאבק על השטח ומביאים רוח חדשה להתיישבות.
6+בבנימין לדוגמה, סמוך ליישוב כוכב השחר, הוקמה גבעת 'מצפה לאה' לזכרה של לאה זאב שרבף ז"ל, פעילת התיישבות ובתם של הרב עוזי ויראת שרבף. הנקודה, שהוקמה במקור על ידי דתיים-לאומיים בשיתוף תנועת נחלה, הפכה למוקד משיכה למשפחות חרדיות, רבות מהן משתייכות לקהילת זילברמן הירושלמית, המבקשות לשלב אורח חיים תורני עם עשייה ציונית מעשית.
במזרח גוש עציון הפריחה כבר בשיאה. האזור, שידע לאחרונה פינויים כואבים בחסות המנהל האזרחי, מאכלס נקודות כמו 'צור משגבי', 'גבעת הטילים' ו'דרך השם'. החלוץ באזור, אברהם פופר, הקים לפני מספר שנים חווה חקלאית בתיאום עם המועצה וארגון 'אמנה', וכיום הוא חולש על שטחי מרעה נרחבים שמונעים השתלטות ערבית עוינת. ההתיישבות שם כוללת אוכלוסייה מגוונת, החל ממשפחות המתגוררות בחוות ועד בחורים המתגוררים בנקודות כמו 'קול יעקב' (ג'ורת אל-ח'יל) ו'גבעת אמונה'.
6+יהודית (24), אם לילד וסטודנטית לסיעוד המתגוררת ב'מצפה לאה', מתארת את המסע המרתק מהלב הפועם של העולם החרדי אל קצה ההר בבנימין. לדבריה, המעבר לא היה טבעי מאליו: "גדלנו בבתים חרדיים 'קלאסיים' בירושלים ובמודיעין עילית, ולא הכרנו את עולם הגבעות. שמענו על המקום מחברים בישיבה, וראינו בזה הזדמנות ואתגר שמתאים לתקופה הזו בחיים, לפני שמתקבעים במסלול השגרה".
"הגענו כמשפחה השלישית למקום, מתוך אמונה גדולה שזו השליחות שלנו כרגע. למרות שהמקום הוקם על ידי אנשי הציונות הדתית ותנועת 'נחלה', בפועל כ-80% מהתושבים כאן הם חרדים, רבים מהם מקהילת זילברמן, שרואים חשיבות עצומה ביישוב הארץ".
אחד האתגרים המרכזיים בחיבור בין המגזרים הוא הפער התרבותי והחשש מאובדן הזהות. יהודית מסבירה כי כדי שהמהפכה תצליח, נדרש שילוב כוחות עדין: "יש כאן קונפליקט מובנה. מצד אחד, הידע והניסיון המבצעי נמצאים אצל הציבור הדתי-לאומי. מצד שני, הציבור החרדי מבוסס על שמרנות והתבדלות".
6+עם זאת, יהודית עומדת על האתגר המרכזי בחיבור בין העולמות: המתח בין הצורך בידע המקצועי של אנשי ההתיישבות הוותיקים, לבין עקרון ההתבדלות שעליו מושתת העולם החרדי. היא מציינת לשבח את הסיוע הקריטי והליווי הצמוד מצד אנשי היישוב כוכב השחר ותנועת 'נחלה', אך מבהירה כי כדי למשוך את הציבור החרדי הקלאסי, אסור לייצר מסגרות מעורבות שירתיעו את המשפחות.
לדבריה, "כדי שהמיינסטרים החרדי ירגיש בנוח להצטרף, צריך להקים נקודות בעלות צביון חרדי מובהק, ללא פשרות, שבהן אנשים יוכלו לומר 'אפשר להיות חרדי ב-100% וגם מתיישב'. אנו זוכים לקבלת פנים חמה מהיישוב הסמוך כוכב השחר, אך העתיד טמון בשיתוף פעולה שבו הדתיים-לאומיים מספקים את התשתית והידע, והחרדים מביאים את ההמונים ואת הרוח".
6+מעבר לאידיאולוגיה, קיים גם מניע פרקטי שעשוי לשנות את מפת ההתיישבות: מצוקת הדיור החריפה בערים החרדיות. "זוגות צעירים במגזר שלנו גרים לעיתים בתנאים בלתי אפשריים, משלמים הון עתק על כוכים של 20 מטר", מתארת יהודית את המציאות הכואבת. "ההתיישבות מציעה פתרון של 'זה נהנה וזה נהנה'.
"הציבור החרדי, שמשווע למרחבים ולדיור ראוי במחיר שפוי, יכול למצוא כאן איכות חיים, ובמקביל להזרים דם חדש וכמויות של אנשים שיהפכו את המאחזים ליישובים פורחים. ברגע שהאסימון ייפול, והחרדים יבינו שזהו פתרון ריאלי שמאפשר לחיות בכבוד, זו תהיה בשורה אדירה לשני הצדדים".
6+גם בגזרה הדרומית יותר, הרוח הצעירה נושבת בעוז. יצחק יששכר הולצמן (22), בחור חרדי המתגורר ב'גבעת אמונה' שבמזרח גוש עציון, מספר ל-C14 על החשיבות האסטרטגית של הנקודה בה הוא וחבריו מחזיקים. הגבעה, הממוקמת בסמוך ליישוב החרדי מיצד, נועדה לייצר רצף טריטוריאלי ולמנוע השתלטות עוינת של חמולות ערביות על ציר הגישה היחיד ליישובים.
"אנחנו כרגע ארבעה בחורים, חלקנו מרקע חרדי לגמרי וחלקנו על הרצף, שמבינים שאנחנו במערכה קריטית", הוא מספר. המסע האישי שלו עבר דרך פעילות בארגון 'קדושת ציון' וסיורים בשבתות, עד שהחליט להפוך את ההתנדבות לדרך חיים קבועה מתוך רצון עמוק לתרום לעם ישראל במקום שבו חסרים אנשים.
6+לדבריו, "החיבור של הציבור החרדי להתיישבות הוא מיוחד ודו סטרי.
מצד אחד, זה מראה את ההתחברות של לימוד התורה התאורטי והעיוני בבית המדרש – להגשמה שלו בפועל בשטח. ופתאום מגלים כמה כל ההסתכלות של הלימוד היא אחרת וממש נוגעת לחיים. ומהצד השני, מכיוון ההתיישבות, זה מראה על החלחול לתודעה של עוד ציבור גדול, בפרט אחרי תחילת המלחמה, על הצורך החשוב בשמירה על הארץ והשותפות עם כל חלקי העם על עצם קיומנו".
הולצמן מוסיף: "מה שהיה חסר מאוד בחורבן גוש קטיף – שלא הייתה הזדהות עם הדרך, והתוצאה הייתה עגומה". כחרדי שהצטרף למפעל ההתיישבות הוא אומר שלחבר מגזרים נוספים זה פשוט: "צריך פשוט להאמין בצדקת דרכנו ולדבר על זה בגאווה ובלי פחד עד שבסוף כולם רואים, מי בדרך הנוחה ומי בדרך הקשה שאין ברירה אחרת חוץ מלשמור על ארצנו בידינו ולממש את ציווי התורה בשלמות".
6+כשרואים לנגד העיניים את המהפך המתרחש בשטחי יהודה ושומרון, אי אפשר שלא להתפעם. ההירתמות של המגזר החרדי למאבק מביאה איתה תקווה שניתן יהיה להכפיל את המפעל העצום הזה בשיעורים ניכרים. רבי חייא אומר בגמרא ש"גאולתן של ישראל בתחילה קימעא קימעא כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת". זכינו ובשנים האחרונות לראות את צעדי הענק בגאולת האדמה.
"במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו" (יוסף טרומפלדור)
