תחקיר חדש שפורסם במגזין "The Atlantic" מאת העיתונאי רוברט פ' וורת', חושף כיצד הסתיים שלטונו של בשאר אל-אסד: האיש ששלט בסוריה קרוב לרבע מאה והיה אחראי לעינויים ולמותם של מאות אלפי אזרחים.
6+לפי התחקיר, בליל 7 בדצמבר 2024, בזמן שכוחות המורדים התקרבו לדמשק, אסד הרגיע את אנשיו והבטיח שהניצחון קרוב. שעות לאחר מכן, הוא נמלט מהמדינה במטוס רוסי – מבלי לעדכן כמעט איש. באותו ערב עוד פורסמה הודעה רשמית שלפיה הנשיא ממשיך למלא את "חובותיו החוקתיות" בארמון. כמה מהאנשים המקורבים לו ביותר האמינו לכך – ונאלצו להימלט על חייהם כאשר יריות שמחה של המורדים האירו את שמי הבירה.
קריסה מפתיעה – וזעם מיידי
עבור רבים מתומכיו, הבריחה נתפסה כבגידה פחדנית. בתוך זמן קצר, נאמנות של שנים הפכה לזעם. בסוריה יש ביטוי לכך: כשהפרה נופלת – הקצבים מתרבים. אנשים רבים טענו בדיעבד שתמיד תיעבו את אסד, עם זאת, בקרב אחרים הזעם היה אמיתי, כך על פי התחקיר.
6+התחקיר הביא את דברי העיתונאים ואנשי משטר לשעבר, לפיהם כיום כמעט אין מי שמאמין בו. "אפשר עדיין למצוא מי שמאמין בקדאפי או בסדאם חוסיין", אמר עיתונאי סורי בכיר, "אבל אף אחד כבר לא מאמין בבשאר אל-אסד – אפילו לא אחיו".
שליט מנותק, מדינה בוערת
עוד עולה מהתחקיר כי בעולם נטען תחילה שנפילת המשטר נבעה מהיחלשות תומכיו: רוסיה, ששקועה במלחמה באוקראינה, ואיראן, שעסוקה בעימותים אזוריים עם ישראל. אלא שעדויות של עשרות מקורבים לקיסר לשעבר מציירות תמונה אחרת: של שליט מנותק, יהיר, אובססיבי למשחקי וידאו ולמין – אדם שיכול היה להציל את שלטונו שוב ושוב, אך סירב לכל פשרה.
6+לדבריהם, מדינות האזור כלל לא רצו בהפלתו. הוצעו לו הסכמים, סיוע כלכלי ונתיבי יציאה מהבידוד – אבל הוא התעלם. גם בימיו האחרונים, שרים זרים התקשרו והציעו עסקאות. אסד לא ענה. הוא סירב להאמין שיידרש לוותר על כסאו.
ניצחון מדומה שהפך לאסון
התחקיר מזכיר כי אסד כבר שרד פעם אחת כמעט-נפילה. ב-2011, עם פרוץ האביב הערבי, נדמה היה שימיו ספורים. גם נשיא ארה"ב דאז, ברק אובמה, הצהיר שהמשטר לא ישרוד. אך התערבות רוסית מסיבית ב-2015 שינתה את המצב, והפכה את הקערה. עד 2017, המשטר שלט שוב בערים המרכזיות.
6+אבל זה היה ניצחון ריק. המדינה הייתה הרוסה, הכלכלה קרסה, סנקציות חנקו את הציבור, וריבונותה של סוריה נמכרה בפועל לרוסיה ולאיראן. תומכיו של אסד, שסבלו שנים, ציפו להקלה – אך זו לא הגיעה.
ההזדמנות שהוחמצה – שוב ושוב
ממצאי התחקיר מעלים כי מדינות המפרץ, ובראשן איחוד האמירויות, הציעו לאסד חבל הצלה כבר ב-2017: חזרה הדרגתית לעולם הערבי תמורת התרחקות מאיראן. מבחינת סוריה זה היה מהלך הגיוני. אבל עבור משפחת אסד – פחות. איראן הבטיחה לו דבר אחד: שלטון בכל מחיר.
6+הוא סירב לבחור. גם כשנפתחו דלתות, גם כשוושינגטון אותתה על נכונות להסרת סנקציות בתמורה לשיתוף פעולה בפרשת העיתונאי האמריקאי אוסטין טייס – אסד דחה הכול, לעיתים מסיבות אישיות ואפילו ילדותיות.
מדינה ענייה – שליט עשיר
עוד עולה מהתחקיר כי בזמן שאזרחים וחיילים חיו על שכר של דולרים בודדים בחודש, משפחת אסד בנתה הון עתק מסחר בסמים, ובראשם קפטגון. סוריה הפכה למדינת סמים בפועל. המטבע קרס, העוני העמיק, ואפילו בני העדה העלווית – בסיס כוחו – החלו להתמרמר.
6+בתוך הארמון, לפי עדויות, אסד הסתגר, שיחק במשחקים כמו 'Candy Crush' ומשחקי וידאו אחרים בטלפון, הקיף עצמו במעגל מצומצם של מקורבים צעירים, והתרחק מהמציאות. הוא האמין שהוא בלתי ניתן להחלפה. "אני המלך", כך תיארו את הלך רוחו, כך עולה מהתחקיר.
הלילה שבו הכול נגמר
בסוף נובמבר 2024 יצאו כוחות המורדים למתקפה שאושרה בשתיקה על ידי טורקיה. אסד היה אז ברוסיה. כשחזר, הערים נפלו בזו אחר זו. בעלי בריתו האיראנים החלו להתפנות. הצבא התפורר. איש כבר לא נלחם עבורו.
6+בלילה האחרון, הוא עוד הבטיח לאנשיו שהכול בשליטה. ואז, בסביבות שתיים לפנות בוקר, הורה לארוז. הרוסים חיכו בחוץ. רק קומץ נבחרים הצטרף אליו. האחרים נותרו מאחור, כך על פי ממצאי התחקיר.
