אחרי שאיימה עלינו ב'אינשאללה', לוסי אהריש ממשיכה להתקרבן ולשלוף את הקלף השחוק הקבוע: האשמה בגזענות. או יותר נכון – התקרבנות וקבלת חיבוק מהברנז׳ה – ואם אפשר לתבל בסיפור אהבה שמקדם "דו קיום", אז למה לא?
כל הצייתנים הגזענים – ייעלמו לנו מהנוף". כן צחי? איך בדיוק כל מי שביקר את לוסי ייעלם מהנוף? כן צחי, רוצה לפרט? אולי באותו אופן שנעלמנו מהנוף בשבעה באוקטובר? אולי באמצעות המפגינים בתל אביב שקוראים להקים ממשלה פלשתינית וישראלית?
אז כן, אתה ולוסי אולי מקבלים חיבוק חם באולפנים אבל אם תציצו רגע החוצה תגלו את העם והעם הזה מאמין בנצח ישראל. והוא לא מוכן יותר לקבל על הגב שלו את המשוואה של הערבייה המתקרבנת שמאשימה את היהודים באלימות של העם שלה.
אז אתם מוכנים להמשיך להסוות את הדברים בטענה של גזענות. אבל האמת היא ש"האינשאללה" שברח ללוסי הסגירה היטב מי היא, מה היא ובמה מאמינה. ואת זה גם אלף חיבוקים באולפן לא יצליחו להסתיר.
