ראש הממשלה בנימין נתניהו חשף הערב (חמישי) בפני הציבור את המסמך המלא הכולל את תשובותיו לשאלות מבקר המדינה, במסגרת בדיקת אירועי ה-7 באוקטובר. בנאום שנשא, תקף נתניהו בחריפות את בג"ץ ואת היועצת המשפטית לממשלה, בטענה כי עצרו את עבודת המבקר ב"תזמון יוצא דופן", מיד לאחר שמסר את גרסתו לאירועים.

לדברי ראש הממשלה, ב-25 בדצמבר 2025 התקיימה בלשכתו פגישה שנמשכה ארבע שעות, בה השיב לשאלות מבקר המדינה וצוותו. נתניהו ציין כי שישה ימים בלבד לאחר מכן, ב-31 בדצמבר, הוציא בג"ץ צו ביניים שעצר את עבודת המבקר, זאת לבקשת היועמ"שית.
"במשך כמעט שנתיים עבד המבקר בחופש פעולה מלא," אמר נתניהו, "אבל שישה ימים בלבד לאחר שמסרתי את תשובתי – החליט בג"ץ להיענות לבקשת היועמ"שית לעצור מייד את עבודת המבקר. האם זו יד המקרה? אני אומר דבר פשוט – תשפטו אתם".

חשיפת פרוטוקולים מ-12 השנים האחרונות
המסמך שפרסם נתניהו (שחלקים ממנו הושחרו מטעמי ביטחון מידע) כולל תמלילים ומסמכים המכסים תקופה של 12 שנים – ממבצע 'צוק איתן' ועד לבוקר ה-7 באוקטובר. נתניהו טען כי הדברים שהציג בפני ועדת החוץ והביטחון והקבינט עוררו "תדהמה", כיוון שהם "הפוכים לגמרי מהדברים שנשמעו בתקשורת בשנתיים האחרונות".
נתניהו הבהיר למבקר כי ראה בהשתלטות חמאס על עזה "איום ולא הזדמנות", אך הסביר שהעדיף להכיל את השליטה שם כדי למנוע מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון. הוא ציין שגישתו הייתה שעדיף ש"הרשות לא תשלוט גם ביו"ש וגם בעזה".

כמו כן הבהיר נתניהו כי לאורך השנים התקיימה מדיניות של בידול בין עזה ליהודה ושומרון, שנועדה למנוע הקמת ישות פלשתינית מאוחדת. נתניהו טען כי זו הייתה מדיניות אסטרטגית שתוחזקה גם בידי ממשלות אחרות, ולא נבעה מהזדהות עם חמאס. ראש הממשלה אישר שהגיעו התרעות כלליות לפני הטבח ב-7 באוקטובר, אך לא התרעות ממוקדות ברמה של "מתקפה אסטרטגית קרובה". לדבריו, המודיעין לא זיהה את התוכנית של חמאס, ואף התריע מפני תגובה יתר שתגבה מחיר מיותר.
נתניהו חשף ציטוטים מתוך ישיבות הקבינטים לאורך השנים, בהן הוא שב התריע ושאל על בניין הכוח של ארגון הטרור חמאס, אך לדבריו, ראשי מערכת הביטחון דחו שוב ושוב את הדברים בביטול בטענה שחמאס מורתע ואינו מעוניין במלחמה.
למשל, בישיבה שקיים ראש השב"כ לשעבר רונן בר כשעה וחצי לפני הטבח, אמר בר כי הסיכוי למערכה רחבה הוא נמוך. בנוסף דרש בר מלוחמי השירות "להימנע מפעולה רחבה שלנו כדי להימנע ממיס-קלקולציה נוכח העבודה שזו לא הנחה רחבה".

10 ימים לפני הטבח: "חמאס לא מעוניין במלחמה".
בישיבה שנערכה עשרה ימים לפני הפשיטה, ראש השב"כ, רונן בר אמר: "אני הייתי ממסגר את זה בשביעות רצון חלקית של חמאס, הם מאוד לא רוצים להיכנס לסבב לחימה ולכן הם מנסים לנרמל את זה".
שר הבטחון, יואב גלנט הגדיל וטען שחמאס מעוניין בהסדרה ארוכת טווח: "אני חושב שהחמאס מאותת על הרצון שלו בהסדרה ממושכת. אני חושב שהעניין הזה הבשיל, לפחות אצלי, האינטרס שלנו הוא להגיע להסדרה ממושכת ברצועת עזה ובוודאי לא להגיע ללחימה עכשיו. ההמלצה שלי היא להתקדם בנתיב הסדרי מול חמאס במטרה לחתור לרגיעה ממושכת, לשפר את המצב ההומניטרי ברצועת עזה".
נתניהו השיב: "נדרש מאיתנו כרגע לתחם את המערכה, אבל תוך הפעלת כוח מבוקרת, אתה רואה שזה עובד עליהם. רשימת ההסדרה שראיתי שהם העבירו לקטרים זו רשימה הזויה".

מסמך אמ"ן שלושה שבעות לפני הטבח
שלושה שבועת לפני הטבח הוצג בפני ראש הממשלה מסמך של אמ"ן שטען כי חמאס רוצה להמשיך לשמור על השקט: "בטווח הקצר, חמאס תופסת את ישראל כמסוכנת יותר וכצפויה פחות, דבר המהווה גורם נוסף בהערכת המצב התנועתית המרסן מנקיטת פעולה צבאית. עבור הנהגת הרצועה, ניתוח הסיכון שבפעולה ישראלית הינו הצדקה נוספת לאסטרטגיית "שימור השקט" שבה דוגלת ההנהגה גם כך".
נתניהו דורש מאנשי אמ"ן לא להיכנס לשאננות: "אתם צריכים להוסיף ולהוסיף באופן משמעותי, להיות ערוכים לסבב ממושך. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שמה שמתקבע בשלוש מאות שישים מעלות ימשיך להתקבע. אנחנו צריכים לעשות שינוי במחוגה ואין לנו הזדמנות טובה יותר מהגא"פ וחמאס".

ראש אמ"ן דוחה את טענות נתניהו: "בתור אחד שגם קורא את המודיעין, אני דווקא מתרשם מעט אחרת. זה רחוק בעיני מפגיעה משמעותית בהרתעה הישראלית אל מול הזירות שהזכרת, כך אני רואה את זה".
נתניהו משיב: "אני רואה את זה אחרת. אני חושב שיש שם שחיקה, אנחנו צריכים להסתכל על זה בעין נכוחה ולהגיד את האמת – יש שחיקה, יש ירידה, ואם יש להם איזה שהוא ספק בואו נסלק את הספק. בואו נגיד להם – לא, אין כאן. אני רוצה "בעל הבית השתגע", אנחנו רוצים לשדר – עד כאן! וזה עד כאן, חייבים כאן תגובה הרבה יותר עוצמתית, איפה סינוואר?".
ראש אמ"ן: "הוא לא יצא בכלל". נציג אמ"ן הוסיף: "אבל אני חייב לציין שמכל האויבים שלנו בחודש האחרון, הנהגת הרצועה של חמאס זה המקום שהכי מורתע, הכי נוח לנו".

טבח 7 באוקטובר במרחב כיסופים | צילום: פלאש 90
התערבות בגץ פגעה בחקר האמת
ראש הממשלה הוסיף כי ההתערבות המשפטית מנעה מבעלי תפקידים לשעבר ("הלשעברים") להיחשף לחומרים ולהגיב עליהם, וקרא לבג"ץ לבטל את צו הביניים לאלתר.
במוקד דבריו שב והציג נתניהו מתווה להקמת ועדת חקירה לאירועי המלחמה, תוך שהוא שולל את המודל הקיים של ועדת חקירה ממלכתית הממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון. תחת הכותרת "ועדת חקירה לאומית שוויונית", מציע נתניהו ועדה שתורכב על ידי נציגי הציבור בכנסת.

על פי הצעתו, הרכב הוועדה ייקבע באופן פוליטי-פריטטי: מחצית מחבריה ייבחרו על ידי הקואליציה ומחצית על ידי האופוזיציה. "לא בג"ץ יקבע את הרכב הוועדה, ולא הממשלה תקבע," הדגיש נתניהו, והשווה את המהלך לוועדה שהוקמה בארה"ב לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר.
"אי אפשר לטייח, כולם צריכים להשיב על הכל," סיכם ראש הממשלה, והתחייב להיות הראשון שיעיד בפני ועדה זו. "רק כך נבטיח שכל המידע יהיה חשוף בפני הציבור כולו ונוכל להגיע לחקר האמת".
