עבור מאיה אבנון בת 21 מירושלים, הטיול הגדול בדרום אמריקה היה הגשמת חלום. כמו משוחררים טריים רבים, היא תכננה מסלול, חסכה כסף ויצאה לגלות עולם. אבל רגע אחד של אדרנלין בפארק מים בגואטמלה הפך את החלום לסיוט מתמשך.
"הגענו לאטרקציה מוכרת מאוד, שבה קופצים לאגם מגובה רב", משחזרת מאיה את הרגעים שלפני התאונה. "בהתחלה פחדתי, אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני קופצת. אבל ראיתי שכולם עושים את זה ויוצאים בשלום, אז החלטתי שאני לא מוותרת על החוויה".
מאיה עמדה בקצה המקפצה, בגובה 13 מטרים, וקפצה. הנחיתה במים הייתה אלימה. "נחתתי בישיבה וישר הרגשתי כאב חד ומצמית בגב", היא מתארת. במשך דקות ארוכות התרחשה דרמה בתוך המים, כשצוות הפארק מנסה לחלץ את הצעירה הישראלית שלא מצליחה לזוז, בעוד המבלים מסביב מביטים בהלם. "אלה היו רגעים מפחידים", היא מספרת. "הייתי צריכה לטפס כדי לצאת משם ולא הייתי מסוגלת. הרגשתי חוסר אונים מוחלט".
הדילמה הדרמטית: לנתח בגואטמלה או להסתכן בטיסה?
לאחר חילוץ מורכב ושעות של המתנה בדרכים, מאיה הגיעה לבית חולים מקומי בגואטמלה. האבחנה הייתה קשה: שבר מורכב בגב עם לחץ על העצבים. הרופאים המקומיים היו נחרצים – חייבים לנתח מיד, אחרת הנזק יהיה בלתי הפיך.
"דיברו איתנו על נזק נוירולוגי ועל סיכוי גבוה שהיא לא תוכל ללכת יותר", מספרת רמה, אמה של מאיה, שקיבלה את הבשורה הקשה בשיחת טלפון לישראל. "היינו רחוקים ממנה אלפי קילומטרים, חסרי אונים, והרופאים שם נתנו תחושה שאין ברירה אלא להכניס אותה לחדר ניתוח עכשיו".
השעון תיקתק, ומאיה כבר הוכנה לניתוח חירום. אך רגע לפני החתך הראשון, החליטה המשפחה לנסות מהלך אחרון ויצרה קשר עם פרופ' ג'וש שרודר, מומחה לניתוחי עמוד שדרה מבית החולים הדסה. השיחה הזו, שנערכה שעתיים בלבד לפני מועד הניתוח המתוכנן, התבררה כגורלית.
"ביקשתי לראות סרטונים של מאיה מזיזה את הרגליים ולדבר איתה בשיחת וידאו", מסביר פרופ' שרודר. למרות הלחץ של הצוות המקומי, המומחה הישראלי זיהה שהמצב הנוירולוגי מאפשר חלון הזדמנויות צר להטסה. "היה לי ברור שהאמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לניתוח עדין כזה באזור כל כך מסוכן לא קיימים שם. ניתוח בגואטמלה היה עלול להסתיים בשיתוק תמידי". ההנחיה שלו הייתה חד משמעית: אל תנתחו שם, תביאו אותה הביתה.
"העמידו אותה חזרה על הרגליים"
מאיה הועלתה על טיסת חילוץ מורכבת ונחתה בישראל כשהיא מועברת ישירות לחדר הניתוח בהדסה הר הצופים. שם המתין צוות נרחב לניתוח שבוצע בגישה זעיר-פולשנית, בסיוע רובוטיקה מתקדמת שנועדה למנוע פגיעה בחוט השדרה.
"הפציעה הייתה באזור של עצמות זעירות ועדינות", מסבירים בצוות הרפואי שכלל את ד"ר אוהד עינב והמרדימים ד"ר וייטמן וד"ר בדר. הניתוח לייצוב החוליות עבר בהצלחה, והחשש הגדול משיתוק הוסר.
כיום, מאיה נמצאת בעיצומו של הליך שיקום במרכז גנדל, וכבר חוזרת אט אט לתפקוד. "כל התקופה הזאת היינו במתח נוראי, לא ידענו אם הילדה תוכל ללכת", מסכמת האם רמה בהתרגשות. "לקחנו הימור כשהחלטנו לא לנתח שם, אבל היום אני יודעת שזו הייתה ההחלטה הנכונה. קיבלנו את הילדה שלנו בחזרה".
והתוכניות לעתיד? הרופאים אופטימיים ומעריכים כי מאיה תחזור לתפקוד מלא. מבחינתה, גם האופציה לחזור ולהשלים את "הטיול הגדול" שנקטע – עדיין מונחת על השולחן.
