בימים האחרונים התפרסם שבן משפחתו של ראש השב"כ המכהן דוד זיני נקשר בפרשת הברחת הסחורות לעזה, והיום כבר מתבהרת התמונה המלאה: אחיו של ראש השב"כ חשוד בהברחת קרטון סיגריות לעזה תמורת כסף. המערכת מגדירה את זה כאירוע ביטחוני, ואפילו כסיוע לאויב בזמן מלחמה.
2+סליחה, רק שנבין – על הברחת קרטון סיגריות, אתם קולטים? סיגריות הפכו אירוע ביטחוני. ומכאן מתחיל הסיפור האמיתי – כי כשנוח למערכת, סיגריות הן ביטחון המדינה.
אבל היכן הייתה אותה נחישות בפרשת הפצ"רית, כשהדלפות ופרסומים
פגעו בלוחמי צה"ל, פגעו במדינה, סייעו לטענות האויב ושימשו תעמולה בעולם נגד ישראל? שם משום מה לא שמענו את הביטוי סיוע לאויב בזמן מלחמה.
2+ורגע – יש עוד, פרט מטריד במיוחד: בהחלטת ועדת גרוניס שדנה במינוי ראש השב"כ זיני ישנו סעיף שמשום מה מתייחס בדיוק לסיטואציה הנוכחית, וכך נכתב: "אם בגדר כהונתו יהיו מקרים בהם יהיה מידע מסוים לגבי בני משפחה, יהיה עליו, לכל הפחות, להימנע מלעסוק בנושא נוכח ניגוד עניינים, ועל כן אחרים בשירות יעסקו במקרה כזה. אם תהא מידת הקרבה רבה מאוד, ואם יהיה מדובר במידע לגבי מעשים קיצוניים, מן הראוי שיתפטר מתפקידו ואם לא יעשה כן יהיה נכון להפסיק את כהונתו".
ואו! בדיוק בדיוק מתאים לסיטואציה, איך ידעו לנסח סעיף כזה מראש? זה מקרי? או שמישהו כבר אז הבין לאן הדברים מתגלגלים? וכמה נוח, אם יגיע מידע כזה – רק מידע – אפשר להזיז את ראש השב"כ זיני מתפקידו.
2+ובאותו זמן, כשלפי תיעוד ברור הבן של היועצת המשפטית לממשלה
גנב אפוד צבאי עם מחסניות, משום מה אף אחד לא דרש לפטר את היועצת בגלל הבן שגנב.
לא סערה, לא ועדה, לא סעיף חריג – וככה זה נראה. על סיגריות מאשימים בסיוע לאויב, על פגיעה בלוחמים ובשם של צה"ל בעולם – שקט.
זו לא שאלה של חומרה, זו שאלה של אמת מידה. ומי מחליט מתי זה ביטחון המדינה ומתי פשוט ממשיכים הלאה? ובסוף צריך לומר: שום דבר לא מקרי כשהמערכת רוצה – מסמנים כאן מטרה. הפעם זה ראש השב"כ המעולה דוד זיני.
