בבית הוותרנים של מדינת לונג איילנד שבאוניברסיטת סטוני ברוק בארה"ב, משתמשים בטכנולוגיית מציאות מדומה מתקדמת כדי לסייע לוותיקי המלחמות להתמודד עם פוסט-טראומה (PTSD) וקשיים נוספים באמצעות חוויות חזותיות. הדיירים יכולים להיכנס בעזרת קסדה לעולמות אחרים – משונית אלמוגים גדולה, דרך שמורות טבע ועד צפייה במשחק פוטבול או במופע ברודווי.
LI veterans use virtual reality to fight PTSD with fantastical trips to outer space, animal sanctuaries https://t.co/4CzVHFXhfd pic.twitter.com/mcN0ojGtBn
— New York Post (@nypost) February 3, 2026
לדברי הנהלת המתקן במחוז סאפוק, הפרויקט נעשה בשיתוף חברת Mynd Immersive, שמספקת תוכן ייעודי לוותיקים באמצעות קסדות המציאות המדומה של חברת מטא. סגן המנהל הבכיר, ג׳ונתן ספייר, הסביר כי המטרה היא "להכניס את הדיירים למקום המאושר שלהם" ולהעניק להם מרחבים מרגיעים כמו הזוהר הצפוני – חוויות שמפחיתות כאב ומשפרות את ההרגשה הכללית.
החוויות לא מסתכמות רק ברגיעה – אלא גם בפעילות שמחזקת את הגוף והתנועה. חלק מהדיירים שומרים על הניידות שלהם דרך פעולות פשוטות אך משמעותיות במרחב הווירטואלי, כמו לכידת פרפרים דמיוניות בשדה או ירי חץ וקשת באמצעות התקן ידני. "טווח תנועה בבית אבות הוא דבר חשוב. אם לא משתמשים בו – מאבדים אותו", הדגיש ספייר.
אחד האלמנטים המרגשים בתוכנית הוא האפשרות לחזור למקומות מהעבר. הוותיקים יכולים "לבקר" מחדש במדינות שבהן לחמו, כמו וייטנאם, ולראות איך הן נראות כיום. ספייר סיפר על דייר שנלחם בווייטנאם וביקש לראות את המדינה בעידן הנוכחי, בעוד אחרים ביקשו לחזור באופן וירטואלי לאירופה – כמו ג׳וזף מרינו בן ה-84, שאמר שהיה שמח לשוב ללוקסמבורג, "כי כבר הייתי שם בעבר".

בין התכנים שמציעה Mynd יש גם חוויות קיצוניות יותר, כמו צניחה חופשית, רכיבת סוסים, נהיגת מירוצים, סיור בתחנת החלל הבינלאומית ואינטראקציות עם בעלי חיים. לפי ספייר, הוותיקים ששירתו בווייטנאם נמשכים במיוחד לחוויות האתגריות, בעוד שדור לוחמי מלחמת העולם השנייה מעדיף סצנות שקטות ורגועות.
הוותיק צ׳אק קורצקה, בן 80, יוצא חיל הנחתים, סיפר בהתלהבות על התחושה שהוא "באמת שם" בזמן שסייר בעולמות תת-ימיים דרך הקסדה. לדבריו, אחת החוויות החזקות ביותר עבורו הייתה חזרה לסיפון הטיסה של נושאת מטוסים – סביבה רועשת ומלאת אדרנלין שהחזירה אותו לשני עשורים של שירות, ולטענתו גם פתחה מחדש זיכרונות שנשארו נעולים במשך שנים.
בנוסף, בבית האבות מציינים כי המערכת מאפשרת גם חוויות קבוצתיות כאשר כמה קסדות מתחברות יחד לטובת "סיור מודרך" משותף – מהלך שנועד לעודד גם גירוי מוחי, שיחה חברתית ותחושת שייכות. "אפשר לראות מוזיאונים, את איטליה ופריז – השמיים הם הגבול", אמר ספייר.

מנכ"ל Mynd, כריס בריקלר, סיפר כי התוכנית נולדה בעקבות מצבו של סבו שסבל מדמנציה, ובהמשך גם מהיכרות אישית עם ההתמודדות של אביו, יוצא חיל הים, עם פוסט-טראומה. לדבריו, הוא הבין שמדובר בכלי שיכול "לפתוח זיכרונות" וליצור שינוי אמיתי אצל מטופלים – במיוחד בקרב דור מלחמת וייטנאם, שבו "יש כל כך הרבה רגשות נעולים".
לפי הנתונים שמציגים במתקן, ההצלחה בלונג איילנד הפכה להוכחת היתכנות משמעותית – עד כדי כך שהתוכנית כבר הוטמעה בכ-75 בתי אבות לוותיקים ברחבי ארה״ב, והמספר ממשיך לעלות. ספייר סיכם בפשטות: "תרופות לא תמיד עובדות", אבל החוויה הווירטואלית "יוצרת אינטראקציה טובה יותר וחוויה אחרת" – כלי נוסף בארגז הכלים, שמחזיר לוותיקים משהו שהם חשבו שאבד: שליטה, תנועה, וזיכרון שלא חייב להיות רק כאב.
