האם הגוף הנשי מסוגל? הציר המרכזי של הפרק הוקדש ליכולת הפיזית ולמחיר הבריאותי הכבד. במסגרת התחקיר, נחשפו הפערים בין המסקנות המקצועיות של "ועדת סטריק" לבין היישום שלהן בפועל בצה"ל. הפרק הציג נתונים רפואיים מדאיגים על שיעורי פציעות גבוהים משמעותית בקרב לוחמות בהשוואה ללוחמים, ופגיעות ארוכות טווח הכוללות בעיות גב, ברכיים ושברי מאמץ.
השאלה המהדהדת ביותר שעמדה במרכז הדיון הייתה האם הצבא מספר את כל האמת, או שמא נעשה שימוש בלוחמות צעירות כ"שפני ניסיונות" במסגרת מהלך שהשלכותיו הרפואיות כבר היו ידועות מראש.
מי באמת קיבל את ההחלטה? מעבר להיבט הגופני, הפרק עבר אל השולחן שבו מתקבלות ההחלטות. ניר קפטן יצא לבדוק מי דוחף את המהלך ולאילו מטרות:
- מעורבות חיצונית: נבחן תפקידם של ארגוני נשים, חלקם במימון זר, והשפעתם על קבלת ההחלטות בצה"ל.
- תפקיד יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר: הפרק בוחן האם מדובר בצורך צבאי מבצעי, או שמא המערכת משתמשת בלוחמות ככלי תדמיתי מול העולם.
- פיילוטים או עובדה מוגמרת: עלתה השאלה האם הפיילוטים השונים שבוצעו היו באמת מקצועיים, או ששימשו רק ככיסוי להחלטות שגובשו עוד לפני תחילת הבדיקות.
הפרק הראשון נחתם בשאלת ליבה אחת: האם מדובר בהחלטה ביטחונית מקצועית – או במהלך אידיאולוגי שמתחפש לצורך צבאי?
תגובת דובר צה"ל: "צה"ל נדרש למגוון של משימות מבצעיות המחייבות היקפים רחבים של כוח אדם משמעותי ואיכותי, ובתוך כך פועל להרחבת בסיס המשרתים מכלל הציבור באופן המרחיב את השורות. ללא מיצוי מיטבי של כוח האדם ביצוע המשימות עלול להיפגע הן בכמות והן באיכות.
אופי המשימות הצבאיות הקרביות, כרוך במאמץ פיזי לא מבוטל שיש להביא בחשבון במאפייני ההכשרות והשירות. הטענה כי צה"ל מגייס לוחמות מבלי להביא בחשבון את השיקולים הפיזיולוגיים והרפואיים הרלוונטיים אינה נכונה.
"בשנים האחרונות, התקיימו בצה"ל תהליכים להרחבת התפקידים השונים בהם משובצות נשים, ומתוך שיקולים מקצועיים, מבצעיים ורפואיים לרבות שמירה על בריאותן של הלוחמות. כך גם במקרים בהם ניכר כי ההתנסות אינה עומדת בתנאים הנדרשים, היא לא תתבצע ובמידת הצורך אף תופסק לאחר שהחלה.
כך, הופסק המחזור הראשון של פיילוט לוחמות הניוד, והלקחים מההתנסויות השונות יופקו בהמשך".
