למה אהרן ברק מתל אביב חשוב יותר מדוד צוקר בן ה-96, משכונת רחביה בירושלים? חייו של צוקר אומללו במשך שנים בגלל פורעים שהחליטו להפוך את חייהם של תושבי השכונה לגיהינום, וכל זה רק כי הם גרים ברחוב של בית ראש הממשלה.
1+בימים האחרונים כל הרשתות זועקות שנחצה קו וזהו סוף הדמוקרטיה, רק כי אהרן ברק נחסם בכביש לכמה דקות. שמענו שזו כבר לא סתם מחאה; מבחינת מיכל פעילן מחדשות 12 האירוע הזה הוא לא פחות מגרמניה הנאצית. כן, חסימה של אהרן ברק – זה גרמניה הנאצית.
אבל דוד צוקר ותושבי רחביה, שסבלו יום יום מחסימות ומרעש, עליהם אף אחד לא הרים כל צעקה. אף ערוץ לא נתן להם ביטוי בתקשורת, פרט לערוץ 14. שם זו הייתה מחאה, שם זו הייתה דמוקרטיה. אבל כשאהרן ברק נחסם, פתאום זו אלימות, פתאום זו חציית קו ופתאום זו סכנה לדמוקרטיה.
1+המסקנה ברורה: יש אזרחים ויש אזרחים. האבסורד הגדול הוא שאהרן ברק עצמו אמר שהגורם היחיד שיכול לעצור הדרדרות זה העם, אז יש עוד חלקים בעם וגם הם רוצים לעצור את ההדרדרות.
והרי היועצת המשפטית לממשלה אמרה שאין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי, אז מי מחליט מתי זו מחאה ומתי זו עבירה? כשזה אהרן ברק, כמה דקות הופכות לדרמה לאומית, אך כשזה אזרח רגיל – שנים של חסימות הן שגרה. זו לא הגנה על הדמוקרטיה, זו היררכיה של אזרחים, וזו האלימות האמיתית.
