ד"ר צביקה מור, אביו של שורד השבי איתן מור, התראיין היום (שישי) בתוכנית "ישראל הבוקר" בהגשת אורנית פורן סוויסה, והתייחס בזעם להתנהלות של מטה משפחות החטופים, רגע אחרי החזרתו של החטוף-החלל האחרון, רס"ר רן גואילי הי"ד, והבאתו לקבר ישראל.
2+"מטה החטופים הודיע למשפחת גואילי שנגמר הכסף במטה, אני גם שמעתי שיש חובות במטה", אמר מור, "אני רק יכול להגיד לכם שאני בתור יושב ראש פורום 'תקווה' שמייצג שבע משפחות, הגעתי למנכ"ל הראשון, השני והאחרון וביקשתי את החלק היחסי שלנו, פר חטוף, לא יותר מזה. ביקשתי לאורך השנתיים ונעניתי בסירוב. כמה זה עצוב".
הרי הכספים האלו נגבו גם עבורנו", זעם מור, "אנחנו חתמנו על מסמכים משפטיים שגיוס הכספים, התרומות הרבות שגויסו, הם גם עבור הילדים שלנו שהיו בשבי, ולא קיבלנו מזה את מה שמגיע לנו".
2+"זה ברור שכוחות פוליטיים רכבו על משפחות החטופים ברשעות נוראה. המשפחות עצמן היו שבורות ומרוסקות. היו מספר קטן של משפחות שהיו מעורבות גם עם ארגוני המחאה, אבל באמת חלק קטן מהמשפחות", המשיך מור בזעם, "הרוב המוחלט של המשפחות היו פשוט שבורות ומרוסקות, והמטה נתן להן את הגב, הוא נתן להן את הדרך ונתן להן גם הרבה מאוד תמיכה כספית, ככה שהיה קשה מאוד מאוד לסרב אלא אם כן יש לך אידיאולוגיה מאוד מאוד ברורה".
"אני חושב שהמטה הזה במהלך המלחמה היה ממש סרטן בגוף המדינה", אמר מור בחריפות "אני אומר את זה בכל מקום ולא ישתיקו אותי. בזמן שהמדינה במלחמה הכרחית – הרי גם אם לא היו לנו חטופים בעזה המלחמה הזאת הכרחית, המפלצות האלו איננו יכולות להיות כאן שכנות שלנו – בזמן המלחמה קם גוף קטן ועשיר שקורא למדינה להיכנע".
2+"בזמן שעשרות אלפי לוחמים שלנו מסכנים את חייהם במלחמה הכרחית, קם גוף כזה אזרחי וקורא למדינה להיכנע", אמר מור, וחזר על דבריו: "זה סרטן בגוף המדינה. ולכן אמרתי, אני קושר את זה למה שאמרתי קודם: חייב להיות בעם חינוך ובניין תודעה שבזמן מלחמה, אם יש מטה אזרחי הוא עסוק אך ורק בתמיכה במשפחות – בתמיכה במשפחות חטופים חס וחלילה, או במשפחות שכולות חלילה או משפחות פצועים חלילה – אבל בשום פנים ואופן אין דבר כזה שקם פה גוף שנלחם במדינה שנלחמת באויב. זה אסור שהדבר הזה יקרה.
"עכשיו, איך אפשר לעשות דבר כזה במדינה דמוקרטית? הרי במדינה דמוקרטית כל גוף אזרחי יכול לקום. התשובה היא שהרוב הבריא יבלע את הסרטן הזה ופשוט ימחק אותו. זה מה שאמור להיות", אמר מור, וחתם את דבריו: "והפעם זה לא עבד לצערי הרב".
