מעבר רפיח הוא המפתח לשינוי המציאות בעזה. יש לראות במעבר רפיח כהזדמנות היסטורית למימוש מהלך רחב של הגירת העזתים מעזה וממנה למדינות ברחבי העולם. מדובר במהלך הכרחי, לא רק מבחינה ביטחונית אלא גם כתנאי יסוד לכל שינוי אמיתי במציאות הכושלת ברצועת עזה.
2+במקביל לפתיחת המעבר, חייב להתבצע מהלך מקביל ובלתי נפרד של פירוק חמאס מנשקו ופירוז מלא של הרצועה. אין מקום לאשליות, חמאס לא יתנדב להתפרק מרצונו. הדבר ברור לכל מקבלי ההחלטות בדרג המדיני והצבאי. לכן, המשמעות הישירה היא שצה״ל יידרש לפעול בעוצמה רבה להשמדת חמאס עד חיסולו המוחלט.
כפי שנאמר במפורש על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ועל ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, פירוק חמאס מנשקו ייעשה בטוב או ברע. הבחירה ניתנת בידי חמאס; תוצאת בחירתם ידועה מראש – סירוב מוחלט להתפרק מנשקם מרצון.
2+מציאות של לחימה עצימה, אגרסיבית ומתמשכת ברצועת עזה תיצור לחץ כבד על האוכלוסייה האזרחית. המציאות הזו תדחק את הציבור העזתי דרומה, לעבר מעבר רפיח, ותוביל לחציית הגבול לכיוון מצרים. זו אינה תוצאה מקרית, זו המציאות הרצויה.
רק לאחר יציאה מלאה של האוכלוסייה מרצועת עזה ובמקביל חיסול מחבלי חמאס עד האחרון ניתן יהיה לעבור לשלב הבא: שיפוץ ושיקום הרצועה מהיסוד. שיקום אמיתי לא יתאפשר כאשר "הדיירים גרים בבית". מציאות שבה אין אפילו עזתי אחד ברצועה היא התנאי היחיד שיאפשר בנייה מחדש ללא גורמים מפריעים, ללא טרור, וללא חזרה לאותם כשלים חוזרים.
2+במצב כזה ניתן יהיה לתכנן את עזה מחדש לחלוטין – תשתיות, אזורי מגורים, מסחר ותיירות – ולהגשים את החזון שהציג טראמפ: הפיכת רצועת עזה לריביירה תיירותית יוקרתית, מרחב כלכלי משגשג במקום מוקד טרור מתמשך.
לסיכום: הניסיון לשמר את המצב הקיים נכשל שוב ושוב. מי שממשיך לדבר על שיקום בלי פירוק חמאס ובלי פינוי האוכלוסייה, בוחר להנציח את הכישלון. כאמור, מעבר רפיח הוא לא הבעיה, הוא הפיתרון.
