accessibility-icon
share-icon
נמל התעופה בן גוריון, ארכיון | צילום: יוסי זליגר, פלאש 90
נמל התעופה בן גוריון, ארכיון | צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

על חשבון הציבור: מי עוצר את הוזלת הטיסות?

ענת סימן טוב

ענת סימן טוב

יא שבט ה'תשפו (29.01.26)

7

15

like

2

dislike

המדינה מקדמת תוכנית להקמת שני שדות תעופה בינלאומיים חדשים - הראשון במצפה רמון שבדרום והשני בניר דוד שבצפון - וזאת במקביל להרחבת נמל התעופה בן גוריון • המהלך נועד להגדיל את היצע הטיסות, לייצר תחרות חופשית ולהוזיל משמעותית את מחירי הטיסות לחו"ל עבור הצרכן הישראלי • אולם, אל מול התוכנית קמים מתנגדים שעלולים לעכב את הבשורה הצרכנית


התוכנית מקודמת כיום במסגרת חוק ההסדרים, אך היא נתקלת בלחץ כבד מצד ההסתדרות וועד עובדי רשות שדות התעופה. גורמים בענף טוענים כי התנגדות זו נובעת מהרצון למנוע שינוי במבנה הקיים ולשמור על כוח ארגוני, גם אם המשמעות היא שהציבור הרחב ימשיך לשלם מחירים גבוהים על טיסותיו.

נמל התעופה בן גוריון |
maximize-image
images-count2+
צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

בפועל, נמל התעופה בן-גוריון קרוב למיצוי מלא של הקיבולת שלו. הנוסעים בישראל משלמים כיום אגרות ומסי נמל גבוהים במיוחד, המגיעים לערך כפול מהממוצע באירופה – עלות שמתגלגלת ישירות למחיר כרטיסי הטיסה. לפי גורמים בממשלה, הבעיה המרכזית נעוצה בכך שרשות שדות התעופה פועלת כמונופול, עם הוצאות שכר גבוהות הצומחות בקצב מהיר יותר ממספר הנוסעים, מצב המקשה על פיתוח ענף התעופה.

הפתרון המוצע בתוכנית הוא שילוב גורמים פרטיים בשדות החדשים כדי לייצר תחרות, להוריד מחירים ולשפר את רמת השירות. מעבר להוזלת הטיסות, הקמת השדות אמורה לחזק משמעותית את הפריפריה, לייצר אלפי מקומות עבודה חדשים ולשפר את הנגישות של הצפון והדרום למרכז הארץ ולעולם כולו.

לצד התמיכה הרחבה של רשויות מקומיות ויישובי פריפריה, ניצבת התנגדות משולבת: מחד, ההסתדרות וועד העובדים החוששים מאובדן כוח ומעמד, ומאידך קבוצות בצפון המתנגדות להקמת שדה תעופה בסמוך למקום מגוריהן, גם במחיר של פגיעה בפיתוח הכלכלי של האזור.

maximize-image
images-count2+
צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90

הממשלה מעוניינת לקדם את שני שדות התעופה במקביל כחלק מהמאבק ביוקר המחיה ובמשבר התעופה. בימים הקרובים יתברר האם ישראל תצעד לעבר פתיחת שמיים ותחרות, או שתישאר עם מבנה מונופוליסטי ריכוזי שבו הציבור הוא זה שממשיך לשלם את המחיר.

עקבו אחרינו גם ב-Google News