איום חדש וממשי מרחף מעל אחת מספינות הדגל של הצי האמריקני: על פי דיווח שפורסם היום (שני) ב"ניו יורק פוסט", מומחי הגנה בכירים מזהירים כי נחילי כטב"מים איראניים מהווים כעת "איום אמין ומוחשי" לקבוצת התקיפה של נושאת המטוסים לינקולן הפועלת במזרח התיכון.
2+"משחק של מספרים"
החשש המרכזי הוא לא מאיכות הכטב"מים האיראניים, אלא מכמותם ואופן הפעלתם. בעוד שנושאת המטוסים והמשחתות המלוות אותה (כחלק מקבוצת התקיפה) מצוידות במערכות ההגנה האווירית הטובות בעולם – כולל מערכות AEGIS, טילי יירוט לטווחים שונים ומערכות לייזר מתקדמות – הן מתוכננות להתמודד בעיקר עם איומים קונבנציונליים.
"הבעיה עם נחילי כטב"מים היא שמדובר במשחק של מספרים," מסביר גורם ביטחוני שצוטט בדיווח. "גם למערכת המתקדמת ביותר יש 'מחסנית' מוגבלת ומספר מטרות מקסימלי שהיא יכולה להעסיק בו-זמנית. אם איראן תשגר מאות כטב"מים זולים שמתאבדים בו-זמנית מכיוונים שונים, קיימת סכנה שחלקם יצליחו לחדור את מעטפת ההגנה ולפגוע בספינות".
2+הדיווח מדגיש את הא-סימטריה הכלכלית המדאיגה את הפנטגון. בעוד שטיל יירוט אמריקני יכול לעלות מיליוני דולרים, כטב"מ "שאהד" איראני עולה שבריר מהמחיר. משמעות הדבר היא שאיראן יכולה להרשות לעצמה "לבזבז" עשרות כטב"מים רק כדי להתיש את מלאי המיירטים של קבוצת הקרב האמריקנית, לפני שתבצע את המהלך הקטלני האמיתי.
תרחיש האימים: "התקפת הרוויה"
המומחים מתארים תרחיש של "התקפת רוויה" (Saturation Attack), שבו המכ"מים של הספינות מוצפים במאות מטרות קטנות הטסות בגובה נמוך. במצב כזה, זמן התגובה מתקצר משמעותית, והסכנה לפגיעה פיזית בסיפון הטיסה של ה'לינקולן' או במשחתות המגן עולה. פגיעה כזו, גם אם לא תטביע את הספינה, עלולה להשבית את יכולתה להזניק מטוסים ולגרום לנזק תודעתי אדיר לארה"ב.
2+נכון לעכשיו, הצי האמריקני לא הגיב רשמית לטענות הספציפיות בכתבה, אך ידוע כי בשנים האחרונות האיצו בארה"ב פיתוח של מערכות לייזר ונשק מיקרוגל (High-Power Microwave) שנועדו בדיוק למטרה זו – "טיגון" האלקטרוניקה של נחילי רחפנים בעלות נמוכה, ללא צורך בטילים יקרים.
