הערב (ראשון) שודר התחקיר "מי אתה שרון אפק?", אשר ביקש לשפוך אור על אחת הדמויות המשפיעות ביותר במערכת המשפטית-ביטחונית בישראל בעשורים האחרונים. התחקיר, שבוים ונערך על ידי ניר קפטן, התמקד בשרון אפק – שכיהן בעבר כיועמ"ש איו"ש וכפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר), וכיום משמש כמשנה ליועצת המשפטית לממשלה. הטענה המרכזית שעלתה בפרק היא כי אפק עיצב את המציאות בשטח באופן שיטתי, מבלי לעמוד בחזית הציבורית.
2+"לא הסתפק בהריגה": המהלך בפרשת אזריה
במרכז התחקיר עמדה התנהלותו של אפק במהלך משפטו של החייל אלאור אזריה. על פי הטענות שהוצגו, אפק היה הגורם שהתעקש על קו משפטי מחמיר שדרש הרשעה ברצח, ולא הסתפק בסעיף הריגה. בתחקיר נטען כי מטרתו של אפק הייתה לקבוע רף ערכי ומוסרי חדש לצה"ל כולו.
2+מנגד, הובאה בפרק עמדתו של עו"ד אייל בסרגליק, ששימש כסנגורו של אזריה. בסרגליק מתח ביקורת על תפיסה זו וטען כי "התעקשות אפק על פסק דין במקרה של אלאור אזריה פגעה בביטחון חיילים בגלל הוראות פתיחה באש".
הפעילות ביו"ש: אכיפה משפטית או מדיניות?
חלקו השני של המשדר עסק בתקופת כהונתו של אפק כיועמ"ש איו"ש. באמצעות עדויות ומסמכים שהוצגו, נטען כי אפק פעל באופן שיטתי לבלימת הבנייה בהתיישבות היהודית, לעצירת הקמת מאחזים ולפירוקם של מאחזים קיימים. התחקיר גרס כי פינוי היישובים עמונה ומגרון לא היו אירועים נקודתיים, אלא חלק ממהלך רחב שהובל באמצעות כלים משפטיים, ולא כתוצאה מהכרעות מדיניות פומביות.
2+סימני שאלה סביב המפגש הלילי
התחקיר נגע גם באירועים אקטואליים, כשהוא מתמקד במפגש חשאי שנערך לאחרונה בביתה של הפצ"רית המודחת, יפעת תומר ירושלמי. המפגש, שארך כשעה וחצי מאחורי דלת סגורה וללא הסבר פומבי, העלה טענות חמורות של ניגוד עניינים ואף קריאות לפתיחה בחקירה בגין חשש לשיבוש הליכי בדיקה – זאת בייחוד נוכח תפקידו הנוכחי של אפק כמשנה ליועמ"שית, אשר מנועה בעצמה מלחקור את ירושלמי.
התחקיר ביקש לבחון את שאלת ריכוז הכוח בידיו של אפק לאורך השנים ואת השפעתה של המערכת המשפטית הפועלת מאחורי הקלעים על קביעת המדיניות בישראל.
אנחנו עושים מאמץ גדול לאתר את בעלי הזכויות בצילומים. השימוש ביצירות שבעל הזכויות בהן אינו ידוע או לא אותר נעשה לפי סעיף 27א ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום ואתם בעלי הזכויות בו נא לפנות ל[email protected]
