ארצות הברית משלימה בימים אלו את מהלך עיבוי הכוחות במזרח התיכון, כהיערכות לתקיפה אפשרית באיראן. בשטח כבר ניכרת פריסה רחבה וחריגה בהיקפה, שמעניקה לצבא האמריקני חופש פעולה צבאי כמעט מלא.

נושאת המטוסים "לינקולן" מתקרבת לאזור איראן, ולצידה משחתות המצוידות במאות טילי טומהוק. מטוסי F-15E נחתו בבסיסים במרחב והצטרפו לטייסות קרב שכבר פועלות באזור. במקביל פרוסים מטוסי תדלוק, ספינות אספקה ואוניית פיקוד. לפי דיווחים זרים, ספינות הליווי של נושאת המטוסים כוללות משחתות מצוידות במערכות לחימה מתקדמות להגנה מפני טילים.
נוסף על כך, פועלות באזור טייסות של F-35A, F-15E, F-16 ו-A-10, לצד מטוסי סיור ימיים, כטב"מים שונים, ומטוסי תדלוק שונים המסוגלים לתת מענה אווירי ארוך טווח. במפרץ הפרסי עצמן פועלות משחתות נוספות, אוניות אספקה, ספינות פיקוד וצוללות גרעיניות חמושות בטילי טומהוק, חלק מהן השתתפו בתקיפה של מתקני הגרעין לצד המפציצים B2.

עם סדר כוחות כזה, לארצות הברית יש יכולת לבצע כל מהלך צבאי שהנשיא טראמפ יחליט עליו. על הפרק כל האפשרויות, מתקיפה נקודתית וממוקדת ועד מערכה ממושכת, שבקצה שלה עשויה לערער ואף להפיל את המשטר בטהרן.
אם תרצו, ארצות הברית יכולה לפגוע ביעדי שלטון, כולל מנהיגים ויורשים, במפקדים בכירים, ובמטרות של משמרות המהפכה וכוח הבאסיג', המופקד על דיכוי המחאות ברחובות. לצידם עומדים גם יעדים צבאיים מובהקים, מתקני תשתית רגישים, שאריות מפרויקט הגרעין ומערך הטילים הבליסטיים שמאיים בעיקר על ישראל.

בידי הנשיא טראמפ מונחות כל האופציות. השאלה שנותרה פתוחה איננה אם יש יכולת, אלא מתי ומה יבחר הנשיא לתקוף אם בכלל זה יצא אל הפועל.
