בסוף השבוע האחרון התרחש אירוע מכונן. לא יותר מדי מפתיע, אבל מאוד חשוב. החבורה של המפלגות הערביות כולה מתייצבת מחדש – ביחד. גוש ערבי שיתמודד בבחירות הקרובות.

למה? פוליטיקה. כדי לא לזרוק מנדטים לפח.עד פה מילא, עכשיו השאלה – מה יעשה גוש השמאל שמגדיר עצמו ציוני? הרי עד היום סיפרו לנו שניתן להקים ממשלה עם רע"ם כי הם המתונים. מה תעשה עכשיו חבורת בנט, לפיד, אייזנקוט וליברמן?
ישבו עם איימן עודה? זה שזעק במליאה שצה"ל טובח ומרעיב תינוקות בעזה? ישבו עם אחמד טיבי? הסחבק המזויף שגם הוא, איך לא, מאשים אותנו בפשעי מלחמה, את צה"ל?

והנה האבסורד: כל החבורה האנטי ציונית הזו, שבזמן המלחמה תדלקה את עלילות הדם נגד ישראל בעולם, דיבררה את מסרי חמאס על הרעבה בעזה ופשעי מלחמה,
שהכפישה פעם אחר פעם את צה"ל, החבורה הזו מתאחדת כדי לסייע לגוש רק לא ביבי להגשים את מטרתו – להפיל את נתניהו בכל מחיר.
בנט, לפיד, אייזנקוט, ליברמן – אתם מדברים איתנו על ציונות? על ערכים? על שיוויון בנטל? על גיוס? פוליטיקה קטנה ומסוכנת כשזה מגיע לכיסא. לכוח. למספרים. העקרונות הראשונים שנזרקים לפח, הם אלה שמטיפים עליהם הכי חזק.
