אוריה מבורך, סופרת ויועצת הלכה, שיתפה אמש (שבת) פוסט שלא הותיר את שורדת השבי אמילי דמארי אדישה: "קראתי פוסט שצימרר אותי". מבורך שיתפה כי ב-7.10.24, הייתה באירוע שציין שנה לטבח, במהלכו – סיפרה מנדי דמארי על ביתה הנמצאת בשבי חמאס. לדבריה, על אף שחונכה להיות אדם מאמין, אמרה לעצמה: "האישה הזו לעולם לא תראה יותר את הבת שלה, ולעולם לא תדע מה קרה לה. הבת שלה אף פעם לא תחזור אליה".
1+מבורך שיתפה על התחושות הקשות שעברו עליה באותם רגעים: "כ"כ ריחמתי על אימא שלה. לא הבנתי איך היא מחזיקה תקווה בכלל. הרגשתי שאני מתביישת ממנה. שהיא לא יודעת משהו שאני יודעת. שהיא ממשיכה לאחוז בתקווה הזויה שיום אחד בתה תחזור אליה, ואילו אני יודעת את האמת. והאמת היא שדי. זהו. הבת שלה כבר לא תחזור".
שורדת השבי ראתה את הפוסט, והגיבה ברשת: "אני לא יכולה להסביר לכם כמה פעמים גם אני לפעמים נשאבתי בשבי למקום הזה של חוסר אמונה, הפחד למות כל בוקר חדש. תודה לאל שהמציאות שונה. אני בחיים".
1+לסיום, מבורך הדגישה מסר חשוב עם משמעות עצומה: "מי שמתייאש וחושב שהסוף הגיע, לפני שהסוף באמת הגיע, הוא לא רק קטן-אמונה, אלא בראש ובראשונה הוא פשוט טמבל. תודה לך אמילי, ותודה לך אימא של אמילי, שלא הייתן טמבליות כמוני. למדתי משהו". הפוסט הביא לעשרות תגובות חמות ברשת, שחיזקו את הסופרת: "תודה שכתבת על שיעור בתקווה", "זה שחזרו כל כך הרבה חיים זה נס שלא העזנו לדמיין".
