לאחר שחשפנו לפני כשבועיים וחצי את תוכניתו של שר המשפטים יריב לוין לביצוע רפורמות בתקנון עבודת הממשלה, ואמש (שבת) פרסמנו כי הנושא יעלה על שולחן הממשלה, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מפרסמת היום (ראשון) התנגדות נחרצת למהלך.
3+להורדת מכתב התגובה של היועמ"שית
כפי שנחשף בחדשות 14, שר המשפטים פועל בשבועות האחרונים לקידום שורת שינויים בתקנון, שנועדו לחזק את יכולת המינויים הפוליטיים לקדם מדיניות ולמנוע מצב שבו פקידים קובעים את לוחות הזמנים והמסלולים של החקיקה. היוזמה גובשה על רקע תלונות שרים כי הייעוץ המשפטי מעכב חוות דעת ומשתמש במנגנונים טכניים, כמו פרסום ברשומות, כדי לבלום יוזמות.
במרכז התוכנית שתעלה לאישור עומדים ארבעה שינויים מרכזיים:
- דד-ליין לחוות דעת משפטית: חובה להעביר חוות דעת על הצעות מחליטים בתוך שבעה ימים. במידה והייעוץ המשפטי לא יעמוד בלוח הזמנים – ההצעה תתקדם גם ללא חוות הדעת.
- עקיפת הייעוץ בפרסום תקנות: מנכ"לי משרדי הממשלה יקבלו גישה ישירה לאתר החקיקה הממשלתי, ויוכלו לפרסם דרכו תקנות, צווים ותזכירי חוק באופן עצמאי.
- פרסום מהיר ברשומות: חוק שאושר בוועדת השרים לחקיקה יפורסם ברשומות בתוך 14 ימים, באחריות מנכ"ל משרד המשפטים.
- סמכויות למזכיר הממשלה: מזכיר הממשלה יקבל אף הוא גישה לביצוע פרסומים ברשומות.
במשרד המשפטים הבהירו עם חשיפת התוכנית כי מדובר בצעדים שנועדו להסיר חסמים ולייעל את העבודה, וצפו כי המהלך יעורר התנגדות במערכת המשפטית. אמש דיווחנו כי שר המשפטים צפוי להעלות בישיבת הממשלה הקרובה סעיף תחת הכותרת הכללית "עדכון התקנון לעבודת הממשלה". על פי גורמים המעורים בפרטים, מאחורי הניסוח האמורפי מסתתרים השינויים המשמעותיים בנהלי העבודה מול היועמ"שית, שיביאו להחלשת כוחה.
3+בתגובה לפרסומים ולכוונה להעלות את ההחלטה, הוציאה היועצת המשפטית לממשלה הודעה חריפה במיוחד, אליה צורף מכתבו של המשנה ליועמ"שית (ציבורי-מנהלי), גיל לימון. בהודעת היועמ"שית נכתב: "הממשלה מבטלת את המגבלות שמחייבות אותה כך שתוכל לקבל החלטות בניגוד לחוק ולדין, כולל הקצאת תקציבים מפלה ושימוש לרעה בכוחה בתקופת בחירות". היועמ"שית חתמה את הודעתה בקביעה חד משמעית: "ההצעה אינה חוקית".
לטענתה, ההצעה משנה מן היסוד את עבודת הממשלה ומאפשרת קבלת החלטות וקידום חקיקה בלי ליווי ובחינה משפטית מלאה, ואף בלי תשתית מקצועית ותקציבית. עוד נכתב כי מדובר במהלך שממסד בפועל אפשרות לפעול ללא ייעוץ משפטי מחייב, בניגוד לפסיקת בג"ץ ולדין הקיים.
3+במכתב נטען כי ההצעה גובשה ללא עבודת מטה מקצועית, בלי שיתוף גורמי המקצוע הרלוונטיים (מזכירות הממשלה, הלשכה המשפטית במשרד רה"מ), ותוך דחיית הערות מהותיות של הייעוץ המשפטי. לדבריה, נקבעים לוחות זמנים שרירותיים (למשל 7 ימים לחוות דעת משפטית, 60 ימים להליכי חקיקה), שאינם תואמים את מורכבות ההחלטות והחקיקה בפועל.
עוד טענה היועמ"שית כי חוות דעת משפטיות ועמדות אגף התקציבים מוצעות כאופציונליות, מה שעלול להוביל להחלטות בלתי חוקיות, לפריצת מסגרות תקציב ולפגיעה באחריות הפיסקלית. בנוסף, מועברות סמכויות קריטיות (כמו פרסום ברשומות) לגורמים פוליטיים או משרתים בכירים, באופן היוצר מסלולים עוקפי ייעוץ משפטי.
3+טענה נוספת: ההצעה עומדת בסתירה ישירה לפסק הדין שביטל את פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, משום שהיא משנה בפועל את סמכויותיה ודרכי עבודתה "בדלת האחורית". לסיום התייחסה היועמ"שית פעם נוספת לסוגיות העיתוי – סמוך לתקופת בחירות. לטענתה העיתוי מחמיר את הקושי, שכן הוא מפחית בלמים ואיזונים דווקא כשנדרשת זהירות מוגברת.
