accessibility-icon
share-icon
סנ"צ מאיר סוויסה מקבל את הדרגות | צילום: חשבון הטוויטר של השר בן גביר
סנ"צ מאיר סוויסה מקבל את הדרגות | צילום: חשבון הטוויטר של השר בן גביר

אחרי הסדר הטיעון שנחתם: בוטלה הרשעתו של רפ"ק מאיר סוויסה

אדם מיכלשווילי

אדם מיכלשווילי

ד שבט ה'תשפו (22.01.26)

18

76

like

4

dislike

הקצין רפ"ק מאיר סוויסה, שהורשע במעשה פזיזות ורשלנות לאחר שהשליך רימוני הלם לעבר מפגינים בתל אביב, זכה לביטול הרשעתו על ידי בית משפט השלום • ההחלטה התקבלה בהתאם ל"הלכת כתב", ובצל עדויות אופי ותמיכה ממפקדיו במשטרה, שטענו כי פעל תחת לחץ קיצוני ובנסיבות חריגות • השופט קבע: "הנאשם הוכיח את חפותו"


שופט בית משפט השלום בתל אביב, ירון גת, קבע הערב (חמישי) לבטל את הרשעתו של רפ"ק מאיר סוויסה – קצין משטרה שהשליך רימוני הלם לעבר מפגיני שמאל במחאה בתל אביב. ההחלטה התקבלה לאחר שלב הטיעונים לעונש ובהתאם ל"הלכת כתב", המתירה במקרים מסוימים להימנע מהרשעה פלילית חרף הודאה באשמה.

סוויסה הודה והורשע מוקדם יותר היום במעשה פזיזות ורשלנות, במסגרת כתב אישום מתוקן שהוגש נגדו ביולי 2024 על ידי מח"ש, שכלל גם ארבעה שוטרים נוספים. לפי האישום, הקצין והשוטרים פעלו בניגוד לנוהלי המשטרה כשהשליכו רימוני הלם לעבר מפגינים לא-אלימים במחלף השלום. כתוצאה מכך, מספר מפגינים נפצעו. החקירה התבססה בין היתר על יותר מ-200 תיעודים שנאספו מהאירוע.

כתב אישום הוגש נגד 5 שוטרים, וביניהם סנ"צ מאיר סוויסה

כתב אישום הוגש נגד 5 שוטרים, וביניהם סנ"צ מאיר סוויסה

32
18.07.24|מיכל בקשי

"פועלים תחת לחץ קיצוני"

במהלך הדיון טען סוויסה כי פעל מתוך שיקולים מקצועיים בלבד, ללא מניעים פוליטיים: "נלחצתי מהצפיפות הרבה – היו ארבעה אנשים למטר מרובע. השימוש ברימון היה הכרחי כדי למנוע הסלמה", אמר. עוד הוסיף: "קראו לי נאצי וקלגס. אני יכול לתבוע, אבל אני לא עושה את זה. אני מקווה שהחברה שלנו תתרפא".

maximize-image
מחאת השמאל כנגד הרפורמה המשפטית בת"א | צילום: תומר נויברג, פלאש90

עדות אופי לטובתו נשמעה מפי מפקד מרחב ירקון, ניצב מיכה גפני: "קצין כמו מאיר – הלוואי שהיה לנו בכל המשטרה", אמר. גם ראש אגף המבצעים, ניצב דוד פילו, שלח מכתב תמיכה לסוויסה וציין כי פעל בנסיבות חריגות, תוך סיכון אישי ותחת לחץ קיצוני. "סוויסה הוא מועמד ראוי לקידום, וההליך הפלילי עלול לפגוע בעתידו", כתב.

במסגרת ההחלטה, השופט גת התבסס על שני תנאים מרכזיים המאפשרים להימנע מהרשעה: פגיעה חריגה בשיקומו של הנאשם, וכן פגיעה אפשרית באינטרס הציבורי. לדבריו, מדובר במקרה המצדיק את החרגת ההרשעה: "סבורני שהנאשם הוכיח את חפותו".

ביטול ההרשעה אינו מוחק את ההודאה בעבירה, אך מאפשר לנאשם להימנע מהכתם הפלילי הצפוי להכביד על עתידו האישי והמקצועי – בפרט כשמדובר בקצין במערכת אכיפת החוק.

עקבו אחרינו גם ב-Google News