בית המשפט העליון עתיד לדון בקרוב בהרכב מורחב בשאלה האם להפוך את הצו על תנאי, שניתן ביחס לדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית, לצו מוחלט. ההרכב בראשות יצחק עמית דוחה את טענותיו של עו"ד מיכאל ראבלו, שטען בשם המדינה כי אין לבית המשפט כל סמכות להתערב, והדגיש את חומרת האירוע החריג של טבח השבעה באוקטובר ככזו שמצדיקה הקמת ועדת חקירה ממלכתית. זאת, להבדיל מוועדת חקירה ממשלתית, שחבריה נבחרים על ידי הממשלה, או מוועדת חקירה פריטטית לאומית, שנבחרת על ידי הכנסת.

זו גם הסיבה שבג"ץ קבע כי אין סמכות למבקר המדינה לערוך ביקורת על אירועי השבעה באוקטובר, וזאת אף שעל פי חוק היסוד נאמר שמבקר המדינה רשאי לבדוק "כל דבר". כל דבר, לפי השופט ה"שמרן" אלכס שטיין, אינו כולל את השבעה באוקטובר. לפי פסיקת בג"ץ, על יסוד הלכת דרעי פנחסי, ובהינתן אמירות ברורות של עמית בפסק הדין בעניין פיטורי בן גביר, סמכות רשות הופכת לסמכות חובה. מכאן, לשיטתו, קיימת חובה להקים ועדת חקירה ממלכתית בנסיבות העניין.

הפסיקה מעוררת סערה ציבורית. הממשלה מצהירה כי בג"ץ חצה קו אדום חמור ופועל בניגוד לחוק, אך נמנעת מלחצות את הקו של אי ציות ישיר כדי שלא להוביל למשבר חוקתי. תחת זאת היא מנסחת מנדט רחב לוועדת החקירה הממלכתית, הקובע כי הוועדה תבדוק גם את אחריות הדרג המשפטי לאסון, וכן את אחריותם של מי שהובילו את המדינה להסכמי אוסלו ולהתנתקות.
עמית ממנה את אסתר חיות לעמוד בראש הוועדה, ולצידה את השופטים בדימוס מני מזוז וענת ברון. ועדת חיות מבהירה כי היא אינה בודקת אחריות של הדרג המשפטי, משום שכידוע, בית המשפט אינו נושא באחריות לפסיקותיו, שכן הוא רק מפרש את הדין ואינו מבצע אקט שלטוני. הוועדה מחליטה לצמצם את המנדט לשאלת הקונספציה, מימון החמאס באמצעות מזוודות כסף קטאריות, ואירועי השישה והשבעה באוקטובר, בטענה שאין ביכולתה לבדוק השלכות של החלטות שלטוניות שניתנו לפני עשרות שנים.

ראש הממשלה והשרים מודיעים כי לא ישתפו פעולה עם ועדת חקירה בלתי חוקית שכזו. מאחר שלוועדת חקירה ממלכתית סמכויות הדומות לאלו של בית המשפט, חיות מבהירה כי תוציא צווים בגין ביזיון בית המשפט לכל מי שלא יתייצב בפני הוועדה, כדי שזו תוכל להגיע "לחקר האמת".
השר יריב לוין מודיע כי לא יופיע בפני הוועדה, כאשר זו התמקדה באחריות של הרפורמה המשפטית שגיבש לאסון של השבעה באוקטובר, והוא נעצר על ידי משטרת ישראל בהוראת היועצת המשפטית לממשלה. ראש הממשלה מחליט שלא לקרוע את האומה ומתייצב בפני הוועדה כדי להציג את גרסתו בפני עם ישראל. הוא חושף מסמכים שהציג בפני מבקר המדינה ומביא נתונים שעד אז לא היו ידועים לציבור. כל יתר המוזמנים מתייצבים, מחשש שחיות תוציא נגדם צווים, ובג"ץ בראשות עמית יאשר זאת.

לאחר הבחירות, שבהן נתניהו נבחר שוב ומכהן כראש ממשלה, מפרסמת חיות את דו"ח ועדת החקירה הממלכתית. הוועדה קובעת כי האחראית הראשית לאירועי השבעה באוקטובר היא ממשלת ישראל, ובפרט ראש הממשלה נתניהו, שהיה, לשיטתה, הוגה הקונספציה.
היא דוחה את טענתו של נתניהו כי הסתמך על מידע מודיעיני של הדרג המקצועי, וקובעת כי אחריותו של ראש הממשלה היא לשאול שאלות ולא לקבל ללא ביקורת את עמדות הדרג המקצועי. באשר לאירועי השבעה באוקטובר עצמם, הוועדה מוצאת כשלים בתפקוד הדרג הצבאי, אך מציינת בסיפוק כי גורמים אלה לקחו אחריות והתפטרו מתפקידם.

בדומה למסקנות "האישיות" שוועדת כהאן (בהשתתפות אהרן ברק) גיבשה ביחס לאריאל שרון לאחר הטבח בסברא ושתילה, הוועדה סבורה שיש להסיק מסקנות אישיות על ראש הממשלה וכי עליו להתפטר מתפקידו לנוכח הכשל הקולוסלי של השבעה באוקטובר, כשל שאין לו תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל.
ראש הממשלה מסרב, והממשלה טוענת כי מדובר בהמלצות בלבד, והיא לא מחויבת לפעול על פיהן. בעקבות עתירה שמגישה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ, עמית קובע כי אף שמדובר בהמלצות, לנוכח האירוע הטראומטי של השבעה באוקטובר קיימת חובה לציית להן, והוא מורה על פיטוריו של ראש ממשלת ישראל. סמכות רשות הופכת שוב לסמכות חובה.
ואם כל זה נראה לכם מופרך, די להסתכל בפריק שואו היוריסטוקרטי שבו אנו חיים כיום כדי להבין עד כמה התסריט הזה ריאלי. אנו חיים בדיסטופיה יוריסטוקרטית, כפי שחזיתי כבר בסתיו 2023. ואת הריקבון הזה צריך לנקז עד היסוד.
