הנשיא טראמפ צפוי להציב "דד-ליין" ברור. כעת, כשהוא מקים את המועצה המדוברת – ככל הנראה בדאבוס – יוקמו למעשה שני גופים שמעניינים אותנו מאוד: "המועצה המייעצת" והוועדה הטכנוקרטית. הגופים הללו אמורים לנהל ולהוביל את השלב השני ברצועת עזה, אך השאלה הגדולה נותרת פתוחה: איך בדיוק הם יעשו את זה?
נכון לרגע זה, איש אינו יודע את התשובה. אין מדינה זרה ואין צבא זר שמוכן, יכול או רוצה להיכנס לעזה ולבצע את העבודה. לכן, המהלך של טראמפ מתמקד בלוח זמנים: יציאה בהכרזה על דד-ליין של 60 יום, שבמסגרתם חמאס יידרש לספק הסברים, לתת תשובות – ובעיקר להתחיל להתפרק מנשקו באופן שיניח את דעתם של כל הצדדים, ובראשם ישראל. ולא- יקרה מה שמובן לכל אזרח ישראלי, וככל הנראה פחות מובן לעולם, הוא שבסופו של דבר רק צה"ל יצטרך לבצע את הפעולה הנדרשת של פירוק חמאס.

המוקש במועצה המייעצת והקווים האדומים
צריך לומר את האמת: יש כרגע "באג" במועצה המייעצת. יושבים שם נציגים ממדינות שניתן להגדיר כ"שונאי ישראל" – נציג קטארי, נציג טורקי, וגם נציג מצרי. הנוכחות הזו מעוררת אי-נחת, וישנם ויכוחים לגיטימיים על תפקידה של המועצה הזו וכיצד היא תייעץ בפועל.
אך מול המציאות הזו, ישראל הציבה קווים אדומים ברורים, שגם האמריקאים קיבלו. ראש הממשלה אמר זאת באופן מפורש: לא תהיה נוכחות צבאית זרה בעזה. לא יהיו חיילים קטארים ולא טורקים ברצועה. בשום שלב, לנוכחות במועצה המייעצת לא תהיה יכולת השפעה אופרטיבית שתסכן את ישראל.

המבחן של "התומכות"
אפשר ורצוי להסתכל על המהלך הזה גם מזווית אחרת. הדד-ליין שיינתן לחמאס להתפרק מנשקו ולפרז את הרצועה, הוא גם דד-ליין לתומכים שלו. הקטארים, המצרים והטורקים נמצאים שם, בתוך המעגל הזה. אם חמאס לא יעמוד בתנאים, זהו כישלון גם של המדינות הללו שלא עמדו במשימה.
בשורה התחתונה, אני לא רואה שום גורם אחר מלבד צה"ל שיפרק את חמאס מנשקו ויפרז את הרצועה. לכן, המסר כעת הוא לא להיבהל. צריך לתת למערכת לחיות ולהתקדם. ישראל נמצאת במצב של הישגים גדולים מאוד במערכה הזו; החוכמה כעת היא לדעת לממש אותם.
*הטור נערך מהדברים שאמר יעקב ברדוגו בתוכנית ישראל הבוקר
