מליאת הכנסת אישרה היום (שני) בקריאה השנייה והשלישית את התיקון לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, במהלך שהופך את האפשרות לעיכוב הליכים לצורך הסדר חוב מהוראת שעה זמנית להוראת קבע מחייבת. ההצעה זכתה לתמיכה מצד 12 חברי כנסת הצביעו בעדה ללא מתנגדים. משמעות ההחלטה היא עיגון קבוע של המנגנון המאפשר לחייבים לקבל "אוויר לנשימה" מול הנושים, במטרה למנוע קריסה כלכלית מוחלטת.
החוק החדש מעגן את האפשרות הקיימת כיום לקבל צו עיכוב הליכים לתקופה של עד ארבעה חודשים. בזמן זה, החייב והנושים יכולים לנהל משא ומתן כדי להגיע להסדר חוב מוסכם תחת "שקט תעשייתי". הבשורה המשמעותית במהלך זה היא השמירה על עצמאותו של החייב: בשונה מהליך חדלות פירעון רגיל, לא ממונה לחייב נאמן חיצוני המשתלט על נכסיו. החייבים ממשיכים לנהל את ענייניהם הכספיים השוטפים בעצמם, בכפוף למגבלות ההסדר, כאשר לצידם פועל "מנהל הסדר" שתפקידו לסייע בגיבוש ההסכמות ולפקח על עמידה בתנאים.
לצד הפיכת המנגנון לקבוע, החוק מכניס מספר שינויים ותנאים חדשים ביחס להוראת השעה שהייתה נהוגה עד כה. בין היתר, נקבעו תנאי סף חדשים לכניסה להליך, ושונו הכללים לגבי משך תקופת העיכוב. שינוי בולט נוגע לאנשים פרטיים, שלגביהם הוסרה מגבלת הזמן המקסימלית הקשיחה של ההליך, אך הוגבר הפיקוח של בית המשפט על התמשכותו. בנוסף, החוק מאזן את הכוח בין הצדדים ומעניק לנושים זכות להגיש התנגדות עוד בטרם מתן הצו, גם כשהחייב הוא אדם פרטי, לצד הטלת חובות דיווח מחמירות יותר על מנהלי ההסדר ועל החייבים עצמם.
עוד נקבע בתיקון כלל הפרדה שנועד למנוע ניגוד עניינים בהליכים של אנשים פרטיים: מי ששימש כמנהל ההסדר בשלב המשא ומתן, לא יוכל להתמנות לנאמן במידה וההסדר ייכשל והחייב ייכנס להליך חדלות פירעון. לעומת זאת, כאשר מדובר בחברות ותאגידים, החוק משאיר פתח למינוי כזה תחת תנאים מסוימים. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי המטרה היא לעודד אישור הסדרי חוב מוסכמים ולשפר את סיכויי החייב להשתקם מבלי לאבד שליטה על נכסיו ומבלי לספוג את ירידת הערך הכלכלית הכרוכה בהליך משפטי כפוי.
