מי שמנסה לתייג את המהלכים האחרונים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מול איראן כ"תרגיל הטיה" פשוט, מחמיץ את התמונה הגדולה. אנחנו לא נמצאים בתוך אירוע נקודתי, אלא בעיצומו של משחק מוחות גיאופוליטי כביר. טראמפ, כך נראה, סימן לעצמו יעד ברור של חילופי שלטון בטהרן, אם בדרך של הכנעה דיפלומטית ואם באמצעים אחרים.
המסרים המבלבלים לכאורה, השבח לאיראנים ביום חמישי על כך שלא הוציאו להורג מאות אנשים, אל מול הקריאה החד-משמעית להחלפת השלטון במוצאי שבת, הם חלק מאותה אסטרטגיה. טראמפ לא פועל בחלל ריק, הוא זוכר היטב את המודל של ונצואלה, שם הכין את הקרקע במשך חודשים.
2+הוא מבין שעיני העולם כולו, מאוקראינה ועד טאיוואן, נשואות למהלכיו מול משטר האייתוללות. אם הוא לא יצליח להכניע את איראן, המנהיגות שלו תוטל בספק. זהו אירוע בראשיתו, ובמדינה של 90 מיליון תושבים, מי שציפה למטוסים שיפילו משטר בלילה אחד צריך לנשום עמוק. זה ייקח זמן, אבל הכיוון ברור וידוע: ימי השלטון בטהרן ספורים.
האג'נדה מאחורי ההדלפות
באשר לדיווחים ב"וושינגטון פוסט", לפיהם נתניהו הוא זה שבלם תקיפה אמריקאית באיראן מחשש לתגובה רקטית, כדאי להתייחס אליהם בביטול גמור. הפרסומים האלו הללו אינם שווים את הנייר עליו הם נכתבו. ישנם גורמים בתוך הממשל האמריקאי, אנשים ש"פגועים" מהעדפתו של טראמפ את נתניהו, שמנסים לקבע נרטיב שקרי. משאלת חייו של נתניהו הייתה ונותרה טיפול שורש באיראן, המחשבה שהוא זה שימנע מטראמפ לפעול היא אבסורדית.
2+מי שבאמת בוחשים בקדרה ומנסים למנוע תקיפה הם בעיקר הקטארים והסעודים. הם אלו שחרדים למחירי הנפט והגז שלהם, ומפעילים לחץ כבד בוושינגטון. קטר, צריך לומר ביושר, היא אויב ישראלי ומערבי שיש לרדוף בכל מקום. הם היו אלו שלחצו גם לפני המתקפה האחרונה בטהרן, והם ממשיכים לנסות ולעצב את המציאות האזורית לטובתם.
המחלוקת על "מועצת השלום"
הודעת הבית הלבן על הקמת "מועצת השלום" בהשתתפות נציגים מטורקיה, מצרים וקטר, עוררה תגובה חריפה וחריגה מצד לשכת ראש הממשלה. נתניהו, שיודע להיות נושא ונותן קשוח גם מול חבריו הטובים ביותר, הבהיר כי המהלך אינו מתואם עם ישראל.
נראה כי בתוך סביבת טראמפ מתנהל מאבק: מצד אחד ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף, שנוטים לקו הקטארי, ומצד שני המציאות בשטח. הניסיון לשלב את הטורקים והקטרים במועצת השלום בעזה "מופרך". ישראל לא תכיל נוכחות טורקית על הקרקע בעזה, ולא תאפשר לכסף קטארי לשקם את חמאס.
2+צריך לשים לב למינוי כמו יקיר גבאי, מינוי של הנשיא טראמפ וגא'רד קושנר, איש עסקים מהמוכשרים שיש היום בעולם העסקי. כך או כך, בסופו של יום, ישראל היא זו שתקבע את המציאות בעזה. חמאס לא יפורק בדיפלומטיה אלא בכוח צבאי, וטראמפ, שדורש את פירוז הרצועה, יצטרך להבין שאי אפשר להגיע לפתרון כשחמאס נשאר על המפה.
הדברים נערכו על סמך הדברים שאמר פרשננו הפוליטי מדיני יעקב ברדוגו לטל מאיר ב"ישראל הבוקר".
