ביום ראשון הקרוב יתקיים גיוס תצפיתניות נוסף לצה"ל, תפקיד שקיבל משנה תוקף וחשיבות ציבורית מאז טבח ה-7 באוקטובר. סמ"ר ש', המשרתת כתצפיתנית מזה תשעה חודשים וכיום נמצאת בקורס פיקוד, התייחסה היום (שישי) בריאיון לתוכנית "ישראל הבוקר" למורכבות הזו.
"התפקיד הזה קיבל משמעות אחרת לגמרי", הסבירה ש'. "בסוף, זה מתחלק לשתיים: אלו שמגיעות עם 'רעל' בעיניים כי הן מבינות שבלעדיהן הגבול פרוץ, ואלו שחוששות מהאחריות הכבדה או מושפעות מהשמועות שרצות ברשת. גם אני הייתי שם, פחדתי מאוד מהגזרה, אבל היום אני מבינה שזו הזכות הכי גדולה שיש".
1+השגרה בחמ"ל, כפי שמתארת סמ"ר ש', דורשת משמעת עצמית וסיבולת גבוהה. המשמרות נמשכות כארבע שעות רצופות של ריכוז מלא מול המסכים. לשאלתו של עודד מנשה לגבי הקושי לשמור על ערנות ללא הפסקה, השיבה ש': "האחריות היא המנוע. את יודעת שכל זיהוי קטן יכול למנוע אסון גדול. כשאת מבינה שיש מאחורייך ישובים וקיבוצים שלמים שסומכים עלייך, את לא מסוגלת להוריד את העיניים. זה מעבר לעייפות או לרעב – זה ערך מבצעי עליון".
בצה"ל מודעים לחששות המלווים את הגיוס למערך, ובדיוק לשם כך הוקם פרויקט "אחות גדולה". במסגרת הפרויקט, תצפיתניות ומפקדות מהשטח יוצרות קשר עם המלש"ביות עוד לפני הגיוס, עונות על כל שאלה – מהמקצועית ביותר ועד ללוגיסטית – ומפיגות את חוסר הוודאות.
1+"אנחנו מלוות אותן מהרגע שהן מקבלות את השיבוץ ועד לסיום הטירונות", מסכמת סמ"ר ש'. "המטרה היא להראות להן שהן לא לבד. בסופו של יום, למרות השחיקה והקושי, אין תצפיתנית אחת שלא מרגישה שהיא עושה את התפקיד החשוב ביותר בצבא. אנחנו העיניים של המדינה, ובגיוס הקרוב יצטרפו אלינו עוד בנות שימשיכו את המשימה הקריטית הזו".
