נשיא המדינה, יצחק הרצוג, פרסם היום (חמישי) את סיכום שנת 2025 במחלקת החנינות, ממנו עולה תמונה של התגייסות מערכתית לסיוע לנפגעי המלחמה ולמשרתי המילואים, לצד הקפדה על מדיניות מחמירה בעבירות חמורות. על פי הנתונים, בשנת 2025 נפתחו בבית הנשיא 1,683 בקשות חנינה חדשות – ירידה מסוימת בהשוואה לשנת 2024, אך עדיין נתון הגבוה מהממוצע בחמש השנים האחרונות.
המספרים שמאחורי ההחלטות: כמה בקשות אושרו?
במהלך השנה החולפת ניתנו בסך הכל 1,315 החלטות בתיקי חנינה. מתוכן, 456 בקשות נענו בחיוב (כ-35% מסך ההחלטות), בעוד ש-859 בקשות נדחו (כ-65%).
1+מפילוח ההחלטות החיוביות עולה כי רוב הפניות שאושרו עסקו בניסיון לסייע למבקשים להשתקם ולחזור למעגל העבודה והחברה:
• מחיקת רישום פלילי: הנתח המשמעותי ביותר של ההחלטות החיוביות, 270 החלטות, נגע לקיצור תקופות המחיקה וההתיישנות של הרישום הפלילי.
• הקלות בקנסות: במקום השני נמצאות ההקלות הכספיות, עם 103 החלטות חיוביות, רבות מהן על רקע מצוקה כלכלית שנבעה מהמלחמה.
• מאסר ועבודות שירות: ב-46 מקרים ניתנה הקלה בעונשי מאסר בפועל או בעבודות שירות.
• פסילת רישיון נהיגה (שלילה): ב-24 מקרים אישר הנשיא הקלה בעונש של פסילת רישיון נהיגה.
• החלטות נוספות: 8 החלטות נגעו לשירות לתועלת הציבור ו-5 החלטות עסקו בקציבת מאסר עולם.
בסימן מלחמת "חרבות ברזל"
מגמה בולטת בשנת 2025 היא השימוש הנרחב במתווים הקשורים למלחמה. קרוב ל-50% מההחלטות החיוביות ניתנו במסגרת מתווים מיוחדים, בהם מתווה "חרבות ברזל", מתווה חיילים ושירות לאומי, ותוכניות שיקום.
1+למעלה מ-200 החלטות חיוביות ניתנו לאוכלוסיות שנפגעו באופן ישיר מהמלחמה או תרמו לביטחון המדינה, בהם משפחות שכולות, משפחות חטופים, שורדי הטבח, מפונים ותושבי קו העימות. דגש מיוחד ניתן למשרתי מילואים שתרמו תרומה משמעותית, כאשר 52 החלטות חנינה ניתנו לחיילים ומשרתי שירות לאומי שנדונו בפלילים טרם שירותם, ו-38 החלטות נוספות ניתנו בגין נסיבות המלחמה באופן ישיר.
למי לא ניתנה חנינה?
לצד היד המושטת לשיקום, בבית הנשיא מדגישים כי נשמרה מדיניות נוקשה כלפי עבירות חמורות. ככלל, לא ניתנו הקלות בבקשות חנינה של עברייני מין, עברייני אלימות במשפחה, עברייני תנועה כבדים, וכן בעבירות אקלים וסביבה. סך הכל, כאמור, 859 בקשות חנינה נענו בשלילה במהלך השנה.
מבית הנשיא נמסר כי השנה הושם דגש על טיפול הוליסטי, הכולל שיתוף פעולה הדוק עם גורמי המקצוע במשרד המשפטים וגורמי שיקום בקהילה, במטרה להעניק מענה רחב ומשלים למבקשי החנינה, מעבר להיבט המשפטי הצר.
