דוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) חשף: המשטרה ביצעה פעולות אסורות בתחום האזנות – גם אם לא בכוונת זדון. בין הדברים שעליהם הצביע המבקר, מתניהו אנגלמן, חוסר בהסדרה חקיקתית מספקת ופעולה ללא נהלים סדורים ולעיתים ללא אישורים משפטיים תקינים. הביקורת נערכה בשל ההקצנה הדרמטית בשימוש באמצעי מעקב אלקטרונים, במיוחד בשנים 2016-2021.
"האתגר הוא לאזן בין לחימה בפשיעה לפגיעה בזכות לפרטיות" קבע אנגלמן, והבהיר, "אם לא נדע לאזן ההשלכות יהיו קיצוניות: או שמערכת האכיפה תפעל ללא ריסון וייפגעו ערכים דמוקרטיים – או שהפשיעה תתגבר ותצא משליטה".
התחקיר של המבקר מגיע ברקע פרשת פגסוס, וההתקדמות האיטית של הקמת הוועדה שאמורה לבחון את הפרשה – ועדת הרוגלות – שעדיין מעוכבת על ידי בג"ץ והיועמ"שית. כזכור, הפרשה התפוצצה בתחילת שנת 2022, כשהטענה המרכזית הייתה שהמשטרה השתמשה בגרסה של תוכנת "פגסוס" כדי לעקוב אחרי ראש הממשלה וסביבתו, נבחרי ציבור שונים, אנשי עסקים ואזרחים נוספים ללא צווים משפטיים ובניגוד לחוק.
השופטים אישרו ליועמ"שית את בקשת הארכה לתגובה בעניין הרוגלות
ב-2023 הקימה הממשלה את ועדת הרוגלות כדי לחקור את הכשלים והמחדלים. הוועדה אמורה לבחון את השימוש בכלי הסייבר על ידי המשטרה ושאר גופי האכיפה. נכון להיום – היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, ממשיכה לעכב את הדיון בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הוועדה ופעילותה, כשבתחילת החודש היא ביקשה ארכה לתגובתה, בפעם ה-23 מזה כשנתיים. כאמור, על רקע העיכוב המשמעותי בחקירת האירוע על ידי ועדת הבדיקה הממשלתית, מגיע דוח מבקר המדינה.
נועד להתמודד עם פשיעה – והפך לשגרה
על פי הדוח, במהלך העשור האחרון הרחיבה משטרת ישראל באופן משמעותי את השימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים לצורכי אכיפה, ובראשם האזנות סתר ואיסוף נתוני תקשורת. הכלים, שנועדו להתמודד עם פשיעה מתוחכמת, הפכו לחלק אינטגרלי מעבודת המשטרה, תוך גידול חד במספר ההתקנות והיקף המידע שנאסף.
עם זאת, הביקורת קובעת כי השימוש ההולך וגובר בכלים אלו לא לווה בהסדרה חקיקתית עדכנית וברורה. בפועל, נוצר פער בין היכולות הטכנולוגיות שעמדו לרשות המשטרה לבין המסגרת המשפטית הקיימת, שהתבססה על חקיקה ישנה שלא נועדה להתמודד עם טכנולוגיות סייבר מתקדמות והאזנות לתקשורת דיגיטלית.
הכשל המערכתי
מנגנוני הפיקוח והאישור המשפטי לא פעלו באופן עקבי ומספק, כך קובע דוח המבקר. בחלק מהמקרים אושרו כלים טכנולוגיים או מתווי פעולה רגישים על סמך חוות דעת פנימיות בלבד, מבלי שהתקיים דיון עקרוני ומעמיק בגורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, גם כאשר היה מדובר בכלים בעלי פוטנציאל חריגה מסמכות.
עוד עולה מהביקורת כי במקרים אחרים התקבלו החלטות באיחור ממושך, לעיתים של שנים, או ללא נימוק משפטי מפורט. כתוצאה מכך, המשטרה השתמשה בכלים מסוימים לאורך זמן מבלי שהובהר באופן חד משמעי מה מותר ומה אסור, והאחריות על קבלת ההחלטות התפזרה בין גופים שונים ללא חלוקת סמכויות ברורה.
2+הסיכון הדמוקרטי
מבקר המדינה מזהיר כי השימוש בכלים טכנולוגיים חודרניים, ללא גבולות משפטיים ברורים, טומן בחובו סיכון ממשי לזכויות יסוד ובראשן הזכות לפרטיות. האזנות סתר, במיוחד כאשר הן כוללות חדירה למכשירי קצה ואיסוף מידע רחב, עלולות לחשוף תכנים שאינם רלוונטיים לחקירה ולהוביל לפגיעה עמוקה ובלתי מידתית באזרחים.
לכך מתווספות השלכות ישירות על הליכים פליליים ועל זכויות נאשמים. הדוח מעלה חשש כי שימוש במידע חורג או שנאסף שלא כדין עלול לערער את תקינות ההליך המשפטי, לפגוע בזכות להליך הוגן ולהציב את בתי המשפט בפני מצבים מורכבים של חיסיון, גילוי ראיות ואמינות התוצרים המודיעיניים.
המלצות להמשך
לנוכח הממצאים, הדוח קורא לפעולה מיידית ומתואמת של המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה והדרג המדיני. בראש ובראשונה נדרשת חקיקה עדכנית וברורה שתגדיר את סמכויות המשטרה בשימוש בכלים טכנולוגיים, תציב גבולות ברורים ותעגן מנגנוני פיקוח אפקטיביים.
מבקר המדינה מדגיש כי ללא תיקון מערכתי כולל, ישראל עלולה להיקלע לדילמה מסוכנת: או פגיעה בערכים דמוקרטיים ובאמון הציבור במערכת האכיפה, או פגיעה ביכולת המדינה להיאבק בפשיעה חמורה. האחריות, קובע הדוח, אינה מוטלת על גורם אחד בלבד, אלא על כלל המערכת – משפטית, משטרתית ופוליטית – לפעול במהירות, בשקיפות ובתיאום.
תגובת המשטרה
מהמשטרה נמסר בתגובה לדוח המבקר: "משטרת ישראל הינה גוף אוכף חוק, וככזה – כלל האירועים שנבדקו במסגרת הביקורת, בוצעו ע"י המשטרה כחוק ומכוח צווים שיפוטיים ועפ"י פרשנות משפטית.
דוח המבקר עוסק רובו ככולו באירועים ישנים מהשנים 2016-2021 ובסוגיות שכולן כבר נבחנו לעומק במסגרת עבודת ועדת מררי. כלל לקחי דוח מררי שפורסם באוגוסט 2023, יושמו ותוקנו לאחר פרסומו, עוד בשנת 2023 ואף המבקר מתייחס לכך.
2+בתוך כך, פותחו מנגנוני פיקוח ובקרה משופרים – פנים ארגונית וגם בין ארגוניים, המיושמים בדקדקנות, וכן הובהרו נהלים ותהליכי עבודה.
אשר להתייחסותו של המבקר בנוגע לצורך המהותי בהחזרת הכלים הטכנולוגים שנלקחו מהמשטרה בשנת 2022, וטרם הוחזרו ואשר להתייחסותו להעדר חקיקה מותאמת, נצטרף ונדגיש כי מצב זה פוגע בחברה כולה וחייב להשתנות.
העדר כלים טכנולוגים והעדר חקיקה המותאמת להתפתחות יכולות הסייבר של ארגוני הפשיעה, כובלים את ידי המשטרה במאבקה בפשיעה החמורה ופוגעים קשות בסיכול ארועי אלימות חמורים ובחקירתם.
2+נוסיף ונציין כי הביקורת בחרה להציג תמונה חלקית ביותר ולא להתייחס לעשייה החיובית של המשטרה להצלת חיי אדם ולאתגרים יוצאי הדופן עמם מתמודדת המשטרה במאבקה נגד הפשיעה החמורה, כל זאת במשאבים חסרים וחקיקה ארכאית שאינה תואמת למציאות.
משטרת ישראל תמשיך לפעול לקידום חקיקה רלבנטית ולהחזרת הכלים הטכנולוגיים לשימושה ותשתף פעולה בשקיפות מלאה עם ביקורות, מתוך מחויבות לפעול עפ"י חוק ולהציג תהליכים מקצועיים הנהוגים בארגון".
