במסגרת אירועי הילולת מייסד חסידות חב"ד, האדמו"ר הזקן בעל התניא, שנערכו אמש (שלישי), נשא פדוי השבי איתן מור דברים באירוע בירושלים. מור, שעלה לבמה כשהוא אוחז בסקסופון, שיתף את הקהל ברגע אחד של חרדה תהומית במהלך 33 הימים הראשונים למלחמה, בעודו מוחזק בעיר עזה, וכיצד תושייה וקור רוח הצילו את חייו.
"רציתי לספר לכם סיפור קטן שקרה לי בעזה", פתח מור, וקישר את דבריו למשפט המפורסם מספר התניא: "המוח שליט על הלב". הוא סיפר כי לאחר שחרורו, כשתיאר לאימו אפרת את מה שעבר, היא הבחינה כי הוא יישם הלכה למעשה את העיקרון החסידי הזה בדיעבד.
מור גולל את האירוע שהתרחש ביום ה-33 למלחמה, בעת שהועבר ממקום למקום על ידי שוביו. "הלכתי ברחוב עם שני שומרים, והפציצו מאחורינו מזל"ט", שחזר. "התחלנו לברוח ורצנו לכיתה בבית ספר. החמאסניקים שמו אותי בכיתה, לא נעלו את הדלת והלכו לרגע, כשהם אומרים 'כבר חוזרים'".
באותם רגעים, איתן נותר לבדו בכיתה לא נעולה, כשהוא חשוף לחלוטין. "נשארתי כשאני נראה כמו יהודי, לא עזתי, בכיתה שיכולים כל רגע לפתוח אותה – וזה מה שקרה". לדבריו, אזרח עזתי נכנס לפתע לכיתה, גילה אותו והחל לצעוק בערבית: "מאיפה אתה? מי הביא אותך לפה?". הסכנה הייתה ברורה ומיידית: "באותו רגע כל הלב שלי על מאתיים", תיאר מור את הפחד המשתק.
בנקודה קריטית זו, נזכר מור, הוא הפעיל את העיקרון של שליטת המוח על הרגש. "באמת פה השתמשתי ב'מוח שליט על הלב'. אמרתי לעצמי במוח: 'איתן, אל תקשיב לדפיקות הלב שלך. תחשוב מה אפשר לעשות כדי שהוא לא יזהה שאתה יהודי בכלל, כדי שלא אעבור שם לינץ"".
הפתרון שמצא היה יצירתי ומפתיע: "מה שעשיתי, התנהגתי כמו משוגע", חשף מור. "התחלתי לגמגם לו, בלי מילים, פשוט התחלתי לגמגם. וזה מה שהציל אותי". התגובה של העזתי לא איחרה לבוא: הוא השתכנע שמדובר באדם מעורער ואמר לו: "יאללה, תחזור לישון, תחזור לישון".
בסיום דבריו ציין מור כי התובנה הזו מלווה אותו גם אחרי השחרור. "שמתי לב שלא רק אנחנו, היהודים, משתמשים בזה ביום-יום, אלא כל בן אדם, גם בלי שהוא יודע, משתמש בדברים שהתניא אמר". מור חתם את דבריו בתפילה לשובם של החטופים שנותרו מאחור: "הלוואי שרן יחזור במהרה", אמר לקול תשואות הקהל.
