למה השופט יצחק עמית דחה את הדיון בבג"ץ בן גביר למרץ, וקבע שהדיון יתקיים בהרכב מורחב של חמישה שופטים?
בג"ץ דחה את הדיון בעתירות נגד כהונתו של השר בן גביר
כזכור, בעבר השופט נועם סולברג נכנס ללשכתו של יצחק עמית והודיע לו שהוא אינו מוכן עוד לשבת בהרכב הסיניוריטי (עמית, סולברג, ברק-ארז), שבו הוא מצוי באופן אוטומטי במיעוט ומשמש כעלה תאנה. עמית נענה לבקשתו, ומכאן ואילך ביטל את הרכב הסיניוריטי (ועבר למניפולציות מסוג אחר). יתכן (זו השערה ולא ידיעה) שנעשתה גם כאן פנייה מצד סולברג, שהבהיר לעמית כי יש להרחיב את ההרכב, מאחר שהוא מוטה באופן מובהק לכיוון ההיפר-אקטיביסטי. ככל שנעשתה פניה כאמור, עמית נאלץ להיענות לבקשה.
מה גרם לשופט נעם סולברג לפתח 'עמוד שדרה' נגד עמית בבג"ץ?
שימו לב שההרחבה היא לחמישה שופטים בלבד, ולא ליותר, דבר שמותיר עדיין שליטה לעמית. אמנם מינץ נכנס להרכב, אך עמית בטוח שהוא יישר את וילנר, השופטת החמישית, בהתאם לאינטרסים שלו. וילנר שירתה אותו היטב בפסק הדין ההיפר-אקטיביסטי שבו הוצאו צווים יוצאי דופן נגד שר המשפטים, ואף הוחלף השר בוועדה בהליך ל"בחירת" עמית כנשיא. הוא גם יישר אותה וגרם לה לעמוד על קוצו של יו"ד בכל הנוגע לתנאים למינוי פרקליט מלווה בפרשת הפצ"רית.
2+שנית, אתמול פרסמו ראשי סיעות הקואליציה מכתב חד וברור, שממנו עולה כי הן לא יקבלו פסיקה של בג"ץ המתערבת בשיקולי ראש הממשלה בפיטורי שרים, וכי בג"ץ פועל בעניין זה בחוסר סמכות. מעניין שגדעון סער, מי שמינה את בהרב-מיארה ומזוהה עם הצד שעד כה צידד במערכת המשפטית, או לכל הפחות היה המרוסן ביותר בביקורת כלפיה, חתום אף הוא על המכתב.
גם אם סער לא אמר במפורש שהוא קורא לאי-ציות לפסק הדין (בניגוד לשאר ראשי הסיעות), המסר חד וברור: הממשלה לא תקבל פסיקה כזו, משום שהיא רואה בה ניסוי כלים לקראת המשך ההתפרעות של העליון, כאשר היעד הבא הוא ראש הממשלה עצמו.
2+שלישית, משפטנים מהמחנה היוריסטוקרטי עצמו מבינים היטב שפסיקה כזו תהיה פסיקה מופרעת ואנטי-דמוקרטית בעליל. כך ד"ר מתן גוטמן הסתייג מהתערבות בג"ץ בעניין זה, ואפילו פרופ' יניב רוזנאי – שציין כי הוא מסתייג מהלכת דרעי-פנחסי (אך סבר, משום מה ומסיבות שלא פירט, שאם הוא מקבל את הדין המצוי, אזי התערבות משפטית כאן אפשרית) – שרטט שורה של שיקולים "פוליטיים" מדוע לא נכון שבג"ץ יתערב במקרה זה.
זאת בעיקר משום שהדבר יחזק את בן גביר, ימקד את מערכת בחירות כמעט בלעדית בדיפ סטייט, דבר שמשרת באופן מובהק את הקואליציה, ויאפשר לאחר הבחירות להקים קואליציה רחבה, שתעשה סוף סוף את הרפורמה הנדרשת.
בשורה התחתונה, אם הדיון יתקיים רק במרץ ובהרכב מורחב, עוד בטרם בכלל שניתן צו על תנאי, עד למתן פסק הדין כבר נהיה ממש לקראת הבחירות או לאחריהן, ולכן לא יהיה לפסק הדין אפקט פוליטי מיידי. עם זאת, יש לזכור ששיטתו של בג"ץ הייתה מאז ומתמיד לנטרל איומים מיידיים על מעמדו באמצעות דחיית עתירה במקרה הקונקרטי, אך במקביל לקבוע תשתית משפטית שתאפשר התערבות במקרים הבאים. ולכן – אין להסכים לכך.
הלקח: אסור לממשלה למצמץ מול העריצות היוריסטוקרטית. יש להבהיר לעמית שהוא ישלם מחירים כבדים בגין השתוללותו היוריסטוקרטית ונטילת כוח ללא גבולות. כי כמו כל מי שמנהל גוף מופרע, אז גם עמית מבין רק כוח.
