המחלקה לחקירת שוטרים הוקמה בנובמבר 1991 מתוך הסכמה ברורה בין היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה, כשייעודה היה חד ומוגבל: חקירת שוטרים ואנשי שב"כ בגין עבירות פליליות וטוהר המידות. הרעיון שעמד בבסיס הקמתה היה נכון וחיוני – פיקוח חיצוני שיחזק את אמון הציבור מבלי לשתק את יכולת האכיפה.
במסגרת השת"פ המוסכם הוחלט כי המחלקה תהיה משולבת בין עובדי משרד המשפטים לבין שוטרים מושאלים, כדי לאפשר יכולות מודיעיניות. אלא שבפועל, וביתר שאת בשנים האחרונות, מח"ש סטתה באופן שיטתי מייעודה המקורי והפכה מגוף ביקורת מאוזן ומקצועי לכלי אכיפה כוחני, חד-צדדי ולעיתים אף עוין, תוך התעלמות ממורכבות עבודת כוחות הביטחון.
4+זו אינה תיאוריה מומצאת אלא ניסיון אישי מצטבר וכואב. במסגרת שירותי במשטרת ישראל, כשוטר וכקצין ביחידות בילוש מבצעיות, נחשפתי למח"ש על בשרי ונחקרתי פעמים רבות בגין שימוש בכוח. בעבודה מול עולם פשע קשוח ואלים, השימוש בכוח נדרש לעיתים קרובות לביצוע מעצר, לתפיסת ראיה, להגנה עצמית או להגנה על אזרחים.
בכל אחת מהחקירות חוויתי מערכת שאינה מחפשת את האמת או מבקשת להבין את המציאות המבצעית, אלא חותרת להרשעה מתוך מגדל שן משפטי סטרילי. היחס החשדני, חוסר ההגינות והחקירות הלא-מידתיות יצרו תחושה ברורה שהגוף רואה בשוטר אויב ולא שליח ציבור. דפוס זה יצר פחד ושיתוק מבצעי בקרב השוטרים, ומח"ש הפכה ממנגנון בקרה למנגנון הרתעה משתק.
4+בשנים האחרונות נראה כי נפרצו כל הבלמים והפרקליטות הפכה את מח"ש לזרוע מבצעית הכפופה לרצונותיה, כלי המופעל נגד מי שלא נוח למערכת. דוגמה מובהקת לכך היא מעצרו וחקירתו של נציב שב"ס, רב-גונדר קובי יעקובי, למרות ששב"ס אינו גוף הנתון לסמכות מח"ש והדין קובע כי חקירת סוהרים תתבצע על ידי יחידה בלהב 433.
באופן דומה, חקירתו של סער אופיר על ידי מח"ש מהווה חריגה בוטה מסמכות, שכן אזרחים אמורים להיחקר על ידי המשטרה. מח"ש נטלה לעצמה סמכויות ללא עיגון חוקי וללא הצדקה מקצועית, תוך רמיסת עקרונות יסוד של שלטון החוק וטשטוש מוחלט של הגבולות המקובלים במדינה דמוקרטית.
4+הרושם המצטבר הוא שנוצרה "חונטה משפטית" המחליפה את שלטון החוק. המעורבות הישירה והמתואמת של היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה, מח"ש ובג"ץ, המעניק גיבוי כמעט אוטומטי למהלכים אלה, יוצרת מציאות מטרידה של מערכת סגורה וחסרת רסן.
במערכת זו, אותם גורמים מייעצים, מחליטים, חוקרים, מאשימים ומכשירים את עצמם בדיעבד. זהו שלטון של קבוצה מצומצמת והומוגנית שאינה נתונה לביקורת אפקטיבית, והזליגה לדיקטטורה שיפוטית מתרחשת כאשר החריג הופך לנורמה והסמכות נמתחת עד אין קץ. הצעת החוק לניתוק מח"ש מהפרקליטות איננה צעד פוליטי אלא תיקון הכרחי לאיזון המערכת, כדי שמח״ש תהיה גוף עצמאי באמת ולא כלי לקידום אג'נדות.
4+לסיכום, מח"ש הוקמה כדי לפקח על הכוח ולא כדי להפוך לכוח חסר רסן בפני עצמו. לאורך השנים היא ניתקה עצמה מגבולות הסמכות והפכה לכלי בידי מערכת משפטית הפועלת ללא בלמים, באופן שפוגע באמון הציבור ומשתק את מי שאמורים להגן על ביטחונו. כפי שנאמר: "שֹׁפֵט וְשֹׁטֵר תִּתֵּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ… וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז, י"ח).
הפסוק מדגיש כי סמכות שלטונית ניתנת כדי לשרת את הציבור בהגינות ובתוך גבולות ברורים. ריסון כוחה של הפרקליטות וניתוקה ממח"ש אינם פגיעה בשלטון החוק, אלא תנאי הכרחי לקיומו, שכן כוח ללא רסן – גם אם הוא עטוף בגלימת משפט – הוא סכנה ברורה ומיידית לדמוקרטיה.
