כולנו נושאים עיניים למאבק ההירואי של אזרחי איראן לחופש. מי יודע, אולי הפעם זה יקרה, ומה לעשות, שלרגעים האלה יש קשר גם לביבי?! איזה באסה, ממש לסתום את האף. ויש כמה שממש קשה להם לשאת את הרעיון שביבי קשור גם בתהליך המטורף הזה. ולכן הם מגייסים את החוש היצירתי שלהם ואת הדמיון הפורה במיוחד שלהם, ומשווים בין הדיכוי שעבר העם האירני – לדמוקרטיה הלא ליברלית כפי שטוען אהרון ברק שאנחנו. בעיניהם ביבי שווה לחמינאי. וואוו, איזה דמיון מפותח?!
אז תנו להמם אתכם, אחים שלי יקרים. אנחנו אומנם חיים בדיקטטורה, אבל לא של בנימין נתניהו, כי הוא מגיע שלוש פעמים בשבוע לבית המשפט כדי לדון בכלבה קיה ובבובות באגס באני. אנחנו חיים בדיקטטורה כי דווקא מי שצועק לכם דמוקרטיה מת מפחד מהמחשבה שהכח האלקטורלי שאתם יתממש.
1+כי בעזרת הדעות הקיצוניות שלו והכוח הבלתי מאוזן ובלתי בלום שלו הוא כבר שנים מתנהג כמו רודן: לא מאפשר לעם ישראל לנצח במלחמות שבכלל נקראות לאחרונה מבצעים, לא מאפשר לנו לטפל במחבלים ומשחק בנוהלי פתיחה באש כולל ביום הטבח, מטמא לנו את מערכת החינוך ואת המוחות של הילדים שלנו בהזיות פרוגרסיביות, מדכא כל סיכוי לטפל ביוקר המחיה ובריכוזיות שמשתלטת לנו על הארנק, וכל זה בלי שהוא בכלל נבחר ובניגוד לרצונכם בקלפי.
ככה, חברים, מתנהג רודן. שלא משנה כמה אתם צועקים ובוחרים פעם אחר פעם את רצונכם הברור, אתם מקבלים בדיוק את אותו הדבר. ואני מתפללת גם בשביל האירנים אבל גם בשבילנו, שהנה תיכף כל הטירלול הדיקטטורי הזה נגמר.
